ילדותו של חיים שלמה סאמט בתל אביב הקטנה
ילדותי עברה בתל אביב בפינת הרחובות המלך ג'ורג' והנביאים.
תל אביב קטנה ושקטה יחסית בלי אינטרנט, טלוויזיה, סמארטפון ועם מעט מכוניות. טלפון היה בבית המרקחת ממול אבל זה לא היה כל כך חשוב כי לא היה למי לצלצל כולם היו בלי טלפונים.
הוריי הגיעו מפולין בשנות השלושים לפני מלחמת העולם השנייה וניצלו מן השואה. משפחתו של אבי עזרא נשארה כולה בפולין ומהם איש לא שרד את השואה. אמי עלתה ארצה עם הוריה ואחותה. אחד משני אחיה שנשאר בפולין נספה בשואה ואח שני שהיה סוג של הרפתקן נלחם במלחמת העולם השנייה במסגרת הצבא האנגלי בדנקירק. אחרי המלחמה עלה ארצה ושירת כמלח בצי הסוחר על האנייה נגבה. בשנת 1954 כשהייתי בכיתה ד' התברר שהייתה סערה בלב ים הוא נפגע מחפץ כבד שנפל עליו על הסיפון, נפצע קשה ונפטר.
אחותי מימי נולדה כשהייתי בן תשע. אבי היה פועל בניין ואמי תופרת חיינו בצניעות בדירה קטנה של שני חדרים, מלאת חום ואהבה. ספרים תמיד היו בבית ששמעו בו מוזיקה קלאסית, ניגנתי על כינור במשך שמונה שנים של בית הספר העממי. היה לי קשה לשמוע את חבריי משחקים כדורגל למטה ואני עומד ומתאמן בנגינת כינור. לכן כשהמורה לכינור עברה לנתניה קפצתי על ההזדמנות וסיימתי את פרק הנגינה בכינור.
כל חיינו בילדות התנהלו בחצרות הבתים וברחובות. בנינו לבד במו ידינו את המשחקים. קורקינט, שבנוי לוחות עץ והגלגלים הם גלגלי מתכת של מכונות ישנות, רוגטקה בעברית כף קלע שעשויה מעץ בצורת Y והגומיות שלה גזורות מצמיגי אופניים ישנים. רובי חוליות עשויים מעץ ששימשו אותנו לציד ציפורים. ממול ביתי הייתה שכונת הצריפים של נורדיה ששם גרו חלק גדול מבני כיתתי. לעומת הצריפים שלהם עם רצפת החול ביתנו היה ארמון. כדורגל שיחקנו בכבישים צדדיים שבהם עברו מעט מכוניות. היה מגרש חול קטן ליד בית הספר שרחוק מלהיות מגרש משחקים של היום. אבל כל זה לא הפריע לאושרנו כילדים, עזר לנו מאוד לפתח ביצירתיות את המשחקים.
תצלום אני בכתה א'
היה הרבה זמן לקשר אישי בלי הפרעה של טלפונים ניידים וטלוויזיה. קראתי הרבה ספרים הייתי רשום בספריית החלפה של ספרים שבה הייתי מחליף ספר מדי יום. ממרחק של זמן אני מברך על הקידמה שמלווה את חיינו, של נכדי ושלי היום, אבל אני לא פטור מן המחשבה שלילדות של פעם היה קסם משלה וטעם שלא יחזור.
הזוית האישית
עמית שליט: לי היה מאוד מהנה וכיף ללמוד דברים חדשים על משפחתי ועל משפחת סבי.
מילון
דנקירקהיא עיר נמל וקומונה באזור הצפוני ביותר בצרפת.
תל אביב הקטנה
תל אביב הקטנה הוא שמו של המופע המוזיקלי 'תל אביב הקטנה' שניתן לו ידי חיים חפר ודן בן אמוץ בשנות ה-50 של המאה ה-20. השם התייחס לשטח שכלל את שכונת אחוזת בית שהוקמה מצפון ליפו בשנת 1909, ואחיותיה הבוגרות שהוקמו מחוץ לתוואי חומות יפו במהלך שנות השמונים של המאה התשע עשרה. 'אחוזת בית' התרחבה במהירות ושכונות רבות נוספו לה מעבר לקווי המתאר הראשונים, עד שהוכרזה כעיר בשנת 1934. ויקיפדיה
ציטוטים
”אחד משני אחיה שנשאר בפולין נספה בשואה“