מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותה של סבתא קלרה

סבתא קלרה ואני במפגש של הקשר הרב דורי
סבתא בילדותה עם המשפחה ערב העלייה לארץ
סבתא מספרת על ילדותה

שמי עמית, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי קלרה. סבתא נולדה בשנת 1945 בעיר טריפולי שבלוב לבית משפחת חלפון ועלתה לארץ בגיל שנתיים, בשנת 1949.

גדלתי בבית פרטי בשכונה ברמת גן. הייתי בת יחידה בן ארבעה בנים. מסביב לבית היה בוסתן של עצי פרי. בשנות החמישים הייתה בארץ תקופת צנע, שלמרבה המזל לא הורגשה בביתנו. אורח החיים בבית היה מסורתי. זכורים לי בעיקר הארוחות המשותפות ביום שישי בערב, חגי ראש השנה, כיפור ופסח.

סבתא בילדותה עם המשפחה ערב העלייה לארץ

תמונה 1

שיחקנו בעיקר מחוץ לבית בשדות ובפרדסים שבשכונה. היינו מפלחים תפוזים בפרדס ושסק מהעץ של השכנים. רצנו אחרי פרפרים וחיפשנו את התנים והשועלים שהסתובבו בשכונה. חלק מחבריי היום הם חברי ילדות שלי.

זכורה לי המלחמה משנת 1956 כשהגיעו לגייס את אבי ז"ל. זכורים לי חגיגות יום העצמאות של עשר שנים למדינת ישראל.

לאחר שסיימתי את לימודי בתיכון למדתי משפטים באוניברסיטת תל – אביב. בשנת 1967 נישאתי לבעלי וילי, שהוא ניצול שואה. ממנו ומהוריו שמעתי על הסבל שעבר עליהם בעת שהוחזקו במחנות עבודה בברגן בלזן.

עבדתי כעורכת דין פרקליטה במשך 24 שנים בפרקליטות המדינה. בשנת 1995 מוניתי לשופטת. פרשתי אחרי 23 שנים כשופטת מחוזית. מאז פרישתי אני ממשיכה לעבוד יום בשבוע כשופטת.

הזוית האישית

עמית: היה כיף גדול להיפגש בבוקר במשך כמה שבועות לחזור לסיפורי ילדות ומשפחה. לפגוש סבים וסבתות ולשמוע את הסיפורים שלהם. לי היה כיף ענק לשמוע את הסיפורים של סבתא והיה לי ממש כיף לשמוע גם סיפורים של סבים וסבתות אחרי.

מילון

בֶּרגֶן-בֶּלזֶן
בֶּרגֶן-בֶּלזֶן (בגרמנית: Bergen-Belsen ) הנקרא לפעמים רק בלזן, היה מחנה ריכוז גרמני בתקופת גרמניה הנאצית. המחנה ממוקם בסקסוניה תחתית, מדרום-מערב לעיירה ברגן, ליד צלה (ויקיפדיה).

ציטוטים

”החיים והמוות ביד הלשון“

”נשימה - כלומר קחי נשימה ארוכה לפני שאת מגיבה“

הקשר הרב דורי