מאגר סיפורי מורשת

סבתא עדינה נולדה בישראל להוריה חיים ויהודית,

הוריה הגיעו לישראל מסוריה, כל אחד נשא איתו שקית עם מעט בגדים הכרחיים לתחילת דרכם בארץ החדשה. הם הגיעו בליווי של בחור ערבי שהבריח אותם לישראל.

הם הלכו כל הלילה ולפנות בוקר המלווה היה מחביא אותם במערות למשך היום והיה דואג להשיג אוכל למחרת היום וכך צעדו מספר ימים ברמת הגולן עד שהגיעו לקיבוץ דגניה שם קיבלו אותם יפה וקלטו אותם לעבודות בקיבוץ, הביאו להם בגדים ולימדו אותם את השפה העברית שהייתה מאוד קשה עבורם וגם האורח חיים השונה היה לא פשוט עבורם והגעגועים למשפחה שנשארה בסוריה היו קשים ומהולים באושר שהם בארץ ישראל

אביה היה חייט ואמה תופרת. הם היו חברים עוד מסוריה ולאחר מספר שנים התחתנו ועברו לגור בתל אביב ושם נולדו כל ילדיהם ומאז אמה הפכה להיות עקרת בית, כל הזמן בישלה וניקתה ופינקה מאוד את הילדים.

בגדים היו קונים רק בפסח ובראש השנה וההתלהבות הייתה רבה. וכשהגיעו לגיל בר מצווה קיבלו שעון. לסבתי יש שישה אחים נוספים שמותיהם: אברהם, בתיה, שרה, יצחק, שאול ומלכה כולם נולדו בישראל. היה להם בית מאוד קטן שתי חדרים אחד לכל הילדים ואחד להורים שלה וזה לא הפריע להם להיות שמחים ומאושרים. לסבתא הייתה ילדות מאושרת כולם פינקו אותה כי היא הקטנה ביותר. תמיד היה לה עם מי לשחק כי היו הרבה אחים שגם עזרו לה בהכנת שיעורי הבית. בילדותה הייתה אוהבת לשחק עם חברות מחוץ לבית תופסת, מחבואים, ארץ עיר, חמש אבנים, לקטוף פרחים ולקרוא ספרים.

הבדואים מהנגב היו באים ומתמקמים בשדה קרוב לביתם עם אוהלים והכבשים שלהם לתקופה לא קצרה סבתי וחברותיה היו תמיד הולכות לבקר אותם ולשמוע את סיפוריהם.

בת מצווה חגגו לה עם כל המשפחה המורחבת כשהוריה הכינו מאכלים טעימים של העדה: סלטים מיוחדים, קובות בורגול עם בשר, קציצות בשר עם ביצה קשה בפנים ואביה היה נוהג לקשט את הסלטים באיורים של מגן דוד בתבלינים וכולם שמחו, רקדו ונהנו מהמטעמים.

סבתי הכירה בגיל 18 את סבי מרדכי שהייתה לו מסעדת דגים מאוד גדולה בחוף תל ברוך והרבה "סלבס" היו נוהגים להגיע לאכול שם לאחר ההופעות שלהם שנה לאחר מכן נישאו ונולדו להם 3 בנות: מירי, עידית (אימי) ואורית שלושתן נשואות.

הזוית האישית

מיקה לדרמן: לסבתי וסבי יש 8 נכדים שכולנו אוהבים מאוד לבקר אותם.