מאגר סיפורי מורשת

שמי אלעאי, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי ובמפגשים פגשתי את סבי וסבתי.

סבתי סיפרה:

אני נולדתי ברומניה בעיר בקאו, אבל כל שנותיי גרתי בטופלוצה שבטרנסילבניה (שהייתה שייכת להונגריה עד מלחמת העולם השנייה, וסופחה לרומניה ), כל תושביה דוברי הונגרית, רק אצלנו בבית דיברו רומנית, בגלל שאמי באה מהאזור הרומני ולא ידעה הונגרית.

נופי עיר מגורי טופלוצה הם מהיפים בעולם, כפר מוקף הרים,ירוקי עד, מפלי מים, נביעות מים מינראליים, עצי ערמונים ואגוזי לוז, תותי בר, שהם כמו תות שדה אבל קטנים מאוד וטעימים עוד בהרבה יותר, ועוד כל מיני פירות יער שבארץ אינם מוכרים כלל.

אנחנו גרנו בבית שהיה בבעלות פרטית, אצל אב ובתו שהתייחסו אלינו כמו אל נכדיהם. לא היו הרבה משפחות יהודיות בעירנו אולי 20 ס"ה שכולם גרו בבתים שכורים. לא היו אזורים מיוחדים ליהודים, והיינו נפגשים כל יום שישי בבית הכנסת ואנחנו הילדים היינו משחקים בחצר כמובן.

מצבנו הכלכלי היה מספק, היה לנו את כל צרכינו ולא יותר מזה. אוכל, בגדים חדשים בפסח וראש השנה. אבי ז"ל היה קצב ואמא עקרת בית.

למדנו (אחי ואני) בביה"ס ממשלתי, יחד עם ילדי הגויים, בנים ובנות יחד . אני אישית לא הרגשתי שום הפלייה שום גזענות. לא היו מוסדות מיוחדים ליהודים, אבל היה "החידר" שבו למדנו פעם בשבוע, רוב ילדי היהודים, עם רב מיוחד שבא לכפרנו עברית קרוא וכתוב. כמו שציינתי קודם, אני חייתי בכפר קטן, וכמובן שלא היו שום מוסדות להשכלה גבוהה, אבל למדו מחוץ לכפר, בערים הגדולות, או ילדי העשירים נסעו ללמוד בצרפת או גרמניה. לא היו קיימים שום מוסדות מיוחדים בשום תחום הרפואה הייתה פרטית, זכור לי רופא ילדים שבמקרה היה יהודי חביב, ורופא שיניים (רשע במיוחד).

הילדים שאני הכרתי לא עבדו כלל, אבל ידוע לי שילדי החקלאים (הפלאחים) עזרו בכל תחום, אם בעבודות משק בית, בשדה, בהאכלת הצאן והבקר, וחליבתו וגם בעבודות כמו משק הבית אצל המשפחות העמדות שבכפר. זה קרה מגיל צעיר ביותר 8 בערך.

המשחקים ששיחקנו: תופסת, מחבואים, אמא ואבא, כמו שרוב הילדים משחקים עד היום. אבל הבובות היו בדרך כלל עשויות עבודת יד (לא "ברביות" או "בראציות") והריהוט של הבובות היו קופסאות במקרה הטוב.

יחסם של המבוגרים כלפי הילדים היה מתנשא: "מה הילד מבין", אבל אצלנו היהודים, במיוחד, הקפידו על הענקת השכלה כללית כמו לימודי בלט ופסנתר.

 סבתא שלי בשרות הצבאי

הזוית האישית

אלעאי: לי היה כיף ומעניין לפגוש סבי וסבתי בימי שישי ואני מאחל להם בריאות ואושר.