מאגר סיפורי מורשת

אמי ואבי נולדו וחיו בקלושין שבפולין ובשנת 1923 התחתנו ובשנת 1924 נולד אחי. וקצת אחרי הדברים התחילו להשתנות.

בשנות ה-30 בפולין הקומוניסטים היו לא לגלים, אבי היה קומוניסט ובאחד הימים באו לבית של הורי המשטרה, כשאבי לא היה בבית, הם רצו לעצור אותו בגלל שהיו לו בבית פליירים  וספרים נגד המשטר הפולני. אמי ידעה איפה הוא נמצא ואמרה לאחי שהיה בן 9 שילך להודיע לאבי לא לחזור הביתה כי המשטרה בבית. ואז המפלגה הקומוניסטית הבריחה את אבי ביחד עם אחי לרוסיה. המשטרה לקחה את אמי למעצר. אמי שוחררה אחרי כמה ימים בעקבות פיקדון הכספי שנשלח על ידי אחיה שגר בארצות הברית. אחרי המעצר אמי נשלחה על ידי המפלגה הקומוניסטית גם לרוסיה ושם היא נפגשה עם אבי ואחי.

אחרי שנתיים ב-1934 הם עברו לטשקנט ושם הם קיבלו דירה, לא במרכז העיר המקום  נקרא "סטארי-גורוד" שזוהי העיר ה "עתיקה" של טשקנט   החיים היו קשים עד שהם התרגלו למקום החדש, לחיים החדשים, לשפה החדשה… ב-1936 אני נולדתי ובאוגוסט 1937 אבי נפטר ואמי נשארה עם אחי שהייה בן 13 ואני בת שנה וחצי

המצב בשנות ה-30 בברית המועצות היה מאוד קשה. אמי עבדה אחי היה בבית הספר ואני הייתי בגן.

ב-1942 כשפרצה מלחמת העולם השנייה גייסו את אחי לצבא כשהוא בן 18, ואחרי כחצי שנה אחי נהרג. נשארנו אני ואמי לבד לא היו לנו קרובי משפחה היינו לבד, אמי עבדה ובשנת 1947 אמי התחתנה עם אלטמן ראובן שהיה פליט מפולניה.

בשנת 1955 כשלמדתי בתיכון היינו צריכים לעזור לחקלאים שבקולחוז לקטוף כותנה. זאת הייתה התקופה לפני הגשמים. גייסו אותנו תלמידי הבית ספר לקטוף את הכותנה. היינו חודש בקולחוז היה קשה אבל היה שמח.

בשנת 1957 כשנתנו אישור לפליטים פולנים לחזור לפולניה אני אמי ואבי החורג ראובן החלטנו לעזוב את ברית המועצות ולנסוע לפולניה כי שמענו שמפולניה אפשר לנסוע לישראל. בפולניה היינו שנה וב-1958 עלינו לארץ. גרנו במחנה בתל-מונד ובזמן הקצר כשבנו את שכונת שפרינצק בתל-מונד עברנו לגור שם.

בשנת 1959 התחתנתי עם משה רייכנשטיין. אחרי החתונה אני עבדתי בדפוס שבתל מונד אצל אבי החורג ראובן ומשה עבד במאפייה. בשנת 1973 כשהמאפייה נסגרה אני ומשה בעלי עבדנו בבית דפוס שעבר לחירות. היום בבית דפוס עובדים הבנים שלי חיים וגולן.

החיים בילדות היו קשים אבל עכשיו אני מאושרת עם משפחתי המיוחדת.

המצגת של סבתא שרה ושירה

הזוית האישית

שירה : מאוד נהנתי לעבוד עם סבתא בגלל שהיא נתנה לי המון מידע חדש שלא ידעתי וגם בגלל שלא תמיד יוצא לי להיות הרבה זמן עם סבתא ועכשיו הייתי איתה הרבה יותר מבדרך כלל והיה לי ממש כיף איתה ואני אפילו מרגישה שחיזקתי איתה את הקשר ואני מקווה לעשות איתה עוד עבודות.

סבתא: שמחתי לעבוד עם שירה לספר על הילדות שלי ועל הדרך שעברתי הרגשתי שזה מאוד עניין אותה כי זה דברים שאף פעם לא סיפרתי לה המפגשים שעשינו בקשר הרב דורי היה מאוד מעניין שיכולתי לספר על הילדות שעברתי ועכשיו אני עם משפחתי הגדולה ואנחנו יחד