מאגר סיפורי מורשת

סבתא דפנה מספרת על ילדותה בתל אביב ועל המעבר לפנימית "כרמית"

נולדתי בתל אביב בשנת 1950, באזור התחנה המרכזית הישנה, להורי ברכה ושמעון. אמי ברכה, הייתה עקרת בית ואבי שמעון היה בעל עסק ליצור חפצי נוי. יש לי שלושה אחים גדולים ממני, ששמם שושנה, אריה וגדעון. אני בת הזקונים.

הייתה לי ילדות נפלאה במשפחה חמה ונפלאה. בגיל צעיר חליתי באסטמה קשה, כשבגללה נעדרתי מבית הספר. הורי החליטו לפי עצת הרופאים לשלוח אותי לפנימית "כרמית", באזור ירושלים, בשכונה שנקראת עין כרם. כשהגעתי לפנימיה היה לי מאוד קשה להיפרד ממשפחתי בכיתי המון וסירבתי להיפרד מאמי גם לה היה מאוד קשה להיפרד ממני.

לאחר שבועיים אמי חזרה לתל אביב ולי היה מאוד קשה, הייתי ילדה מאוד מפונקת ועכשיו היה עלי להתמודד לבד. בלית ברירה התחלתי להתרגל למקום ולשאר הילדים. אהבו אותי ממש בחברה וגם בבית הספר, הייתי תלמידה טובה, כי באתי מבית הספר ברמה גבוהה. קראו לבית הספר "ביאליק" בתל אביב. הייתי בפנימיה עד סוף התיכון.

הפנימיה ובית הספר "סליגסברג" תרמו לי מאד, קיבלתי המון ידע ותרבות, חוגים רבים, הצגות, שעורים פרטיים וטיולים. למרות הקשיים בהתחלה מאד נהנתי ואהבתי את המקום והחברים. עד היום אני בקשר עם חברים וחברות ואנחנו נפגשים ונהנים.

הזוית האישית

מאיה: היה לי ממש מהנה ולמדתי מלא דברים חדשים וגם דברים חדשים על סבתא שלי. אני וסבתא אוהבות לטוס לחו"ל לעשות שופינג ולבשל.