מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותה של סבתא אסתי בקיבוץ שריד

עידו וסבתו
אסתי בצעירותה
"בבוקר הקימה אותנו מטפלת שהייתה כמו אמא עבורנו

ילדותה של סבתא אסתי בקיבוץ שריד

סיפורה של אסתי עשת, סבתא של עידו עשת

"בבוקר הקימה אותנו מטפלת שהייתה כמו אמא עבורנו"

"שמי אסתר ובשם חיבה אסתי על שם סבתי מצד אימי שנספתה בשואה. שם משפחתי לאחר נישואי הוא עשת. השם עוברת על ידי בעלי מאייזנברג- הר ברזל. עשת זה פלדה וזה ההקשר. לפני נישואי שם משפחתי היה דרורי שהוחלף מדרוקר, ואהבתי שם זה מאד.

נולדתי בישראל בעיר עפולה שסמוכה הייתה למקום מגורי הורי בקיבוץ שריד. נולדתי בתאריך 9.2.1947 שנה לפני הקמת מדינת ישראל. ולכן תעודת הלידה שלי היא פלסטינאית. כך היה בתקופת המנדט הבריטי.

אני הבכורה במשפחה, יש לי עוד שני אחים דוידי ונועם. אני זוכרת שתמיד הייתי צריכה לוותר לאח הצעיר שלי ולכל רצונותיו.

גדלתי בקיבוץ שריד הנמצא בעמק יזרעאל צפון הארץ. כבת קיבוץ בשנות החמישים ושישים של המאה העשרים גדלתי בבית ילדים יחד עם עוד כ-20 ילדים בני אותו גיל. בבוקר הקימה אותנו מטפלת שהייתה כמו אמא עבורנו, מבחינת דאגה לכל מחסורנו כגון אוכל בגדים כביסה רחצה בריאות. באותו בית בו גדלנו וישנו גם היתה כיתת הלימוד שלנו, כך שלא היינו צריכים לנסוע ללימודים וחזרה.

לבית ההורים הלכנו כל יום אחרי הצהרים ובילינו איתם ועם האחים שלנו שגם הגיעו מכיתתם. בבית ההורים תמיד היו פינוקים, ממתק קטן, ארוחת ארבע, שאמא טרחה להכין שכללה סנדוויצ'ים מיוחדים או גלידה או ציפס שהיה אהוב עלינו או לביבות חנוכה או מרק עם כופתאות בפסח, וכמובן עוגות שאפתה. אמא שלנו מאד אהבה לתת לנו אוכל. אולי כך התבטאה אהבתה ודאגתה מכיוון שכל שעות היום והלילה לא היינו לידה.

מתנה מיוחדת שזכורה לי הייתה ספר תנ"ך בתמונות מאת הצייר הצרפתי דורה, שקיבלתי בגיל עשר, ובכיתי מאד איזה מין מתנה זו. בדיעבד אני מבינה את ערכה. תנ"ך זה שמור אצלי עד היום.

משחקי הילדות ששיחקנו היו קלס, חמש אבנים, קפיצה על חבל, למבוליק, חצי מחניים, געגע, הודו, ומשחקי שולחן כגון מונופול, דמקה, ריצ'רצ', דוק. ורביעיות (משחקי קלפים דרכם היכרנו ערים בארץ יישובים  וצמחי ארצנו). הייתי קוראת הרבה ספרים לפי דבריה של אימי, אך איני רואה זאת כתחביב. בנערותי אהבתי מאד לטייל וזה נמשך עד היום.

בילדותי אהבתי את כל השירים שהיו מושרים באותה תקופה, וגם היום נוהגת לשיר אותם שירי ילדים לילדים קטנים ושירים אחרים לעצמי. שירי פלמ"ח, מולדת שאלו היו השירים של אז לדוגמא דודו, באב אל וואד לא אגדה רעי בעקבות מבצע סיני ועוד.

את כל שנות ילדותי עברתי בשריד שם הייתי בגן הילדים בית ספר יסודי והתיכון שנקרא בכל קיבוצי השומר הצעיר מוסד. לא היה משהו דרמתי בשנות הילדות היו חבורות של ילדים לנו הייתה חבורת "מהר" ואח"כ שונה השם ל"הייהיי". הכל כדי שלא יגלו אותנו היינו מתכנסות רק בנות בפינת מסתור והיינו רוקמות מפיות לתינוקות שנתנו לנו מקומונת הילדים (מחסן בגדים)

לכיתה שלי קראו "מעין". לכל כיתה בקיבוץ היה שם שליווה אותה לכל תקופת בית הספר ובעצם גם מעבר לזה."

הזוית האישית

עידו עשת מתעד את סיפורה של סבתא אסתי עשת על ילדותה בקיבוץ שריד.

מילון

שריד
שָׂרִיד הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן בצפון עמק יזרעאל, ליד מגדל העמק, ונמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

למבוליק
משחק ילדות שסבתא אסתי נהגה לשחק בילדותה

ציטוטים

”"מתנה מיוחדת שזכורה לי מאמי היא ספר תנ"ך בתמונות"“

הקשר הרב דורי