מאגר סיפורי מורשת

שלום, קוראים לי אביבה, אני משתתפת השנה עם נכדי תומר בתכנית הקשר הרב דורי. לתומר סיפרתי סיפורים על ילדותי ותעדנו חלק מחוויותי מתקופת הילדות. נולדתי בחייפה בשנת 1941, לבית משפחת אלפיה.

אני רוצה לספר לכם על ילדותי בשנים הראשונות של מדינת ישראל.

הייתי אז תלמידת בית ספר ולא היו מספיק בניינים להכיל את כל תלמידי בית הספר, לכן למדנו בשתי משמרות: משמרת ראשונה הייתה משמרת בוקר שהסתיימה בשעות הצהריים, ומשמרת שנייה הייתה משמרת צהריים שהסתיימה בערב. אחרי כל חצי שנה התחלפו התלמידים במשמרות כדי שהיה שוויון.

 בילדותי בחג פורים בתחפושת אסתר המלכה

תקופת הצנע במדינת ישראל

"מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ… בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה". (ויקיפדיה)

בתקופת ילדותי, לא היו סופר מרקטים ואת הקניות ביצענו בחנויות קטנות, ובמכולות קטנות. ההורים קנו אז רק מוצרים הכרחיים. לא היה שפע, אלא להפך – צנע (הסתפקות במעט). קנו רק את המצרכים הבסיסיים: בשר, ביצים, שמן, סוכר ועוד מוצרים נחוצים לתזונה. המצרכים נמכרו לתושבים בצמצום, בהקצבה לפי פנקסי נקודות הקצבה שקיבלה כל משפחה, לפי מספר הנפשות בבית.

תארו לעצמכם שכילדים, גדלנו ללא טלוויזיה, ורק לאנשים מעטים היה מכשיר טלפון בבית. מאז עברו הרבה שנים ואנחנו חיים כרגע בהרבה רווחה ובשפע.

הזוית האישית

תומר קציר: כשעבדתי עם סבתא הרגשתי שאנחנו מתקרבים יותר ומדברים יותר, וזה היה כיף.

סבתא אביבה קציר: מאחלת לכל בני משפחתנו חיים טובים, בריאים ומאושרים.