מאגר סיפורי מורשת

אספר את סיפורה של סבתא, חנה טלבי. סבתא חנה גדלה ביפו. ביפו הייתה קהילה בולגרית גדולה מאוד. באספות כיתה היו מדברים לרוב בולגרית.

אחת הפעילויות הכי "נחמדות" בתקופה הייתה מקהלת ילדים על שם צדיקוב. המקהלה נוסדה בבולגריה, ועד היום המקהלה פעילה. מקהלת צדיקוב הייתה מקהלת ילדים. מי שתמך במקהלה הזאת היה "ארגון פועלי ארץ ישראל" שהיום נקרא ההסתדרות. כל הילדים של אותם האנשים ממוצא בולגרי באו ונבחנו אצל מנצח שהיה מאוד מפורסם ששמו היה זיקו (יצחק) גרציאני.

זאת הייתה מקהלת ילדים מאוד מפורסמת בתקופת ילדותה של סבתא. שנותיה הכי טובות היו במקהלה. פעם בשנה חברי המקהלה היו יוצאים לחופשה של שבועיים בכפר סבא. סבתא הייתה שם מכיתה ד' עד כיתה ט'. סבתא מספרת שהתקופה היתה מאוד מיוחדת. בעיקר בחגים, ובערבים שבהם הם היו מופיעים. בימי הזיכרון הם הופיעו בהר הרצל משנת 1960 עד 1965.

בצבא הייתה סבתא שרטטת בבסיס הדרכה של חיל האספקה, היום הוא נקרא לוגיסטיקה, הבסיס היה נמצא בצריפין.

סבתא פגשה את סבא בגיל 19, אחרי שנתיים וחצי הם התחתנו.

סבתא הייתה שרטטת עד שנת 1976 כשאימא נולדה, לאחר שאימא נולדה סבתא הייתה עקרת בית ולאחר מכן למדה קרמיקה. מ-1980 ועד היום סבתא עוסקת בקרמיקה.

בתיכון סבתא למדה בויצו חנה יפה, זה היה תיכון מקצועי שבו למדו מקצועות כמו אלקטרוניקה מחשוב ובקרה. סבתא למדה אומנות שימושית, והמגמה שלה הייתה קרמיקה שימושית, מגיל 14 היא עסקה בתחום של הקרמיקה, פיסול  גרפיקה, עד היום סבתא עוסקת בקרמיקה.

הזוית האישית

אלון: במהלך העבודה למדתי המון על העבר של סבתא, כאילו חוויתי את זה בעצמי, את הילדות ביפו הבולגרית, את החוויה להיות במקהלה, ואיך זה היה לחיות ב-1958. הייתי מאחל לה להצליח בהכל וליהנות מהכל. ושיהיו לך חיים מאושרים סבתא!