מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותה של אהובה עקיבא בעיר רחובות

סבתא אהובה ונכדתה חנה
סבתא מספרת ונכדתה מתעדת
שנות הילדות שלי היו בתקופה של השנים הראשונות להקמת המדינה. לא היו אז עדיין כבישים סלולים

סבתא אהובה עקיבא משתפת את נכדתה, חנה בספורה.

נולדתי בבית הרפואה "קפלן" ברחובות בד' חשוון תש"כ 1959, להוריי משפחת ימיני.  הייתי בת יחידה להורים דוברי עברית. גרנו יחד עם סבא וסבתא ימיני בדירת חדר וחצי.  סבא וסבתא שלי, סבתא זוהרה וסבא יחיא ימיני, היו אנשים מאוד טובים, צנועים, ענווים, צדיקים ויראי שמים גדולים.

לסבתא שלי הייתה חברה שכל ערב שבת היינו הולכים לביתה, ובעלה ה"מורי" היה מספר לנו סיפורי צדיקים. היינו נשאבים לתוך הסיפורים האלה עד השעות הקטנות של הלילה.

כל שבת בבוקר סבתא שלי, עליה השלום, הייתה עומדת ומחכה עד  אחרי התפילה, כדי להזמין את  הנשים שיצאו  מעזרת הנשים של בית הכנסת לכוס גירש (תה) .

שנות הילדות שלי היו בתקופה של השנים הראשונות להקמת המדינה. לא היו אז עדיין כבישים סלולים, לא היו מדרכות ולא היו מגרשי משחקים כפי שיש כיום. בשעות הפנאי היינו מטפסים על העצים, קוטפים מהעצים את הכדוריות וזורקים אחד על השני, ומשחקים מחבואים. היינו מאוד אוהבים לעזור לאנשים מבוגרים.

המאכלים המיוחדים שאמי וסבתי היו מכינות לכבוד שבת קודש היו: ג'חנון, קובנה, לסיס וגירש (תה).

אהבנו גם לאכול בימים חורפיים את המטיט – מעין דייסה דלילה שנהוג לאכול בבוקר. את המטיט היינו מכינים על הפרימוס ( בתקופה שעדיין לא היה גז). אני זוכרת שבחג הפורים כשהייתי קטנה מאוד, הגיעו לבתינו ילדים מחופשים, שרצו לקבל דמי פורים, אני נבהלתי ופחדתי מהם מאוד. צעקתי פורים בא!!! פורים בא!!! נכנסתי למיטה, התכסיתי מתחת לשמיכה. עד שאימא שלי הרגיעה אותי. ונתנה לי לתת להם דמי פורים. בחנוכה היינו מדליקים חנכיה בחוץ. עם הסופגניות שסבתא הייתה מכינה..

אחד האירועים ההיסטוריים החקוקים בזיכרוני הוא  ממלחמת ששת הימים,

כשפרצה המלחמה הייתי בכיתה א'. הוריי ואני נסענו לבקר את הדודים בירושלים, ופתאום פרצה המלחמה, ולא יכולנו לחזור הביתה! הינו במקלט 6 ימים, עם יציאות קלות בין הפוגה להפוגה ובין פגז לפגז. עקב פרוץ המלחמה נשארנו בירושלים ונרשמתי בכיתה א' לבית הספר 'למל' שבירושלים. כשסיימתי את כיתה א' חזרנו לרחובות ולמדתי בבית ספר 'בית יעקוב' שברחובות.

היינו משחקות בהפסקות בקלס, תופסת, מחבואים, גולות, גוגואים, חבל ושוטרים וגנבים.

עליית מרבד הקסמים – על כנפי נשרים

בשנת 1948 הגיעה הידיעה על הקמת מדינת ישראל. ידיעה זו יצרה גלי התרגשות והתעוררות בקהילה היהודית בתימן. שליחי הסוכנות שהגיעו לתימן קראו ליהודים לקום ולעזוב את מקומות מגוריהם ולעלות לארץ הקודש.

סבי וסבתי בן אלה עלו בעליה של מרבד הקסמים מתימן לישראל בשנת 1949. הם הגיעו  במטוס יחד עם  תימנים רבים, שעלו לארץ מתימן. זה היה מאוד מרגש.

בכל יום ויום הוטסו לישראל חמש מאות או שש מאות יהודים תימנים במבצע שכונה "מרבד הקסמים"! בשנת 1949 הגיעו סבי וסבתי. במסגרת מבצע זה לשדה התעופה לוד.

הזוית האישית

סיפורה של סבתא אהובה עקיבא המשתתפת בתכנית הקשר הרב דורי תועד על ידי נכדתה, חנה.

מילון

מבצע על כנפי נשרים
הוא השם שניתן למבצע העלאתם של יהודי תימן ויהודי עדן לארץ ישראל כחלק מעליות חיסול גלויות בשנים 1949 ו-1950. המבצע כונה כך מתוך ספר שמות, פרק י"ט, פסוק ד': "ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואביא אתכם אלי". המבצע כונה גם מבצע מרבד הקסמים וכן מבצע ביאת המשיח. במבצע השתתפו מטוסי אל על ואלסקה איירליינס. ויקיפדיה

ציטוטים

”מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי. מאחלת לילדיי ללכת בדרכם “

הקשר הרב דורי