מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

יכולתי לתקשר עם אנשים בזכות השפות רומנית ויידיש

בוריס ונכדו
מולדובה

לסבי קוראים בוריס מקלר. הוא נולד במולדובה בעיר קישינב ב-10 במרץ 1940. הנה סיפורו כפי שגולל אותו בפני:
בקישינב לא היו מקומות עבודה וכמעט שלא שילמו משכורת. המצב היה קשה מאוד. לא היה כסף לפרנסת המשפחה. הציעו לי לעלות לישראל במטוס 'בוינג'. קודם כל טסו בני ואשתי. כעבור שנה אני טסתי לישראל ובתי התחתנה ונשארה בקישינב. כעבור 3 שנים היא עלתה עם בעלה ארצה. במולדובה חגגו את חג הפסח והלכתי לבית הכנסת להתפלל ולקנות מצה. בחג החנוכה אפינו ביחד סופגניות. בראש השנה קנינו והכנו 'גפילטעפיש'. אמי ואבי נולדו במולדובה ואבי ניפטר במולדובה. אמי נישאה בשנית וטסה לישראל. אמי נפטרה בישראל.
 
עליתי ארצה בדצמבר 1995. מיד אחרי שעליתי ארצה לא למדתי עברית אלא יצאתי  לעבוד בתור קבלן ב"חיפה  כימיקלים". בשל מצבי הבריאותי יצאתי לגמלאות בשנת 2007 וניתנה לי קצבה מביטוח לאומי. לא הצלחתי ללמוד עברית כראוי, ורק את המלים הקשורות לתחום עבודתי רכשתי והשתמשתי ביומיום. יכולתי לתקשר עם אנשים רק בזכות השפות רומנית ויידיש, אותן למדתי בקישינב. לדעתי כל תלמיד חייב לדעת שפה זרה נוספת כמו אנגלית, ערבית או אמהרית, כי זה תמיד יעזור בחיים, בכל מקום.
 
ילדות 
כשהייתי קטן שיחקתי מחבואים, כדורעף, שח-מט וכדורגל. אהבתי לאכול ממליגה. הצעצועים היו עלובים אך היינו מאושרים. למדתי בבית ספר שבע כיתות ובמקביל עבדתי. אחרי שסיימתי את בי"ס התקבלתי לעבוד בתור טכנאי ושירתתי בצבא 3 שנים. אחר כך התקבלתי לטכניון וכשסיימתי קיבלתי תואר מהנדס. ב-1965 התחתנתי, ב-1970 נולדה לי בת, וב-1978 נולד לי בן. כיום אני מתגורר בחיפה עם נכדי, בני ובתי. 

מילון

ממליגה
מאכל רומני נפוץ העשוי מקמח תירס כדייסה (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כל תלמיד חייב לדעת שפה זרה נוספת, כי זה תמיד יעזור בחיים, בכל מקום“

הקשר הרב דורי