מאגר סיפורי מורשת

שמי אבי אילן, נולדתי ברחובות בשנת 1951 להוריי יחזקאל ובתיה אילן, אנחנו שלושה אחים אני האמצעי.

 

המשפחה התגוררה ב"קבוצת שילר", אבי היה חקלאי ועסק במטע הבננות, הוא היה פעיל בתנועה הקיבוצית. למדתי בקיבוץ "נצר סירני" הסמוך ל"קבוצת שילר". שירתי בנחל כקצין בדרגת סגן אלוף,  ולאחר השתחררתי ועזבתי את הקיבוץ, עבדתי במכירות, למרות שחייתי בקיבוץ ברוב שנות ילדותי, רציתי לעשות שינוי ובחרתי באורח חיים עירוני. הקמתי משפחה בישראל, יש לי שלושה ילדים ושבעה נכדים. בשל החשיבות הרבה של העברת המורשת לדור הבנים, בחרתי לספר על אבי, יחזקאל באום, חשוב לי שגם נכדיי יכירו את הסיפור וילמדו ממנו.                                                                                                                                                                                                                                                                

 

אבי המשפחה, דמות מיוחדת, יחזקאל, היה בן למשפחה אמידה בפולין, שעסקה בסחר עצים בעיר דינוב. אבי נולד ב- 1913 בפולין. אביו ואחיו היו חרדים, הבית היה בית מבוסס, עשיר במושגים של המאה הקודמת, המשפחה עסקה בסחר עצים ובכול יום שישי, בארוחת הערב, היו מתארחים תושבים שלא עלה בידם לארגן ארוחת שישי. הערכים בבית היו של נתינה ועזרה לזולת. יחזקאל היה פורץ דרך, אמיץ, ציוני נלהב שבחר לעלות לארץ ישראל לבדו כאשר כל משפחתו נותרה מאחור, אביו ואחיו הוצאו להורג על ידי הנאצים ואמו ושלוש אחיותיו הצליחו לברוח לרוסיה, הן ניצלו ואחר כך הן עלו לארץ.

בכאשר הגיע לארץ לבדו התיישב בקבוצת שילר והתנדב לצבא הבריטי לגדוד הראשון של ארץ ישראל. במסגרת השירות, הציבו אותו במקומות שונים בעולם, בתחילה במצרים ולאחר מכן באיטליה. שם נלחם נגד הצבא הנאצי ולאחר המלחמה, הוא חזר לפולין לחפש את אמו ואחיותיו. ולאחר שמצא אותן הסתבר שהן ברחו לרוסיה. מאוחר יותר, הוא נסע לפולין ושם חיכה עד שמשפחתו תגיע מרוסיה חזרה, כשהן הגיעו הוא דאג לכול מחסורן והעביר אותן לבלגיה בדרך לארץ ישראל.

 

כאשר היה בבלגיה, הוא ניהל בית עולים שדרכו עברו מאות פליטים מהמלחמה עד שהגיעו לארץ, ובכך תרם וסייע לאנשים רבים למצוא את מקומם בארץ ישראל וסייע לאתר קרובים במצב של כאוס מוחלט. בקיבוץ הוא היה פעיל ודאג לארגון וקידום היישוב כל העת. באותה תקופה נאלצו תושבי הקיבוץ להגן על עצמם, הם הקימו מפעל לייצור נשק, חברי הקיבוץ החביאו את הנשק בסליקים שיצרו בשטח הקיבוץ. יחזקאל מילא בקיבוץ תפקידים רבים, כגזבר הניהול ובארגון ולעתים כשהיה צורך, הוא היה גם עגלון שעסק בהובלה של המצרכים מרחובות לקיבוץ.

הוא הכיר את אימי בתיה במשק הפועלות ואז התחתנו והקימו משפחה יפה בישראל. סיפורו של יחזקאל הוא סיפור של אומץ חזון והגשמה.

 תשע"ו