מאגר סיפורי מורשת

שמי יונה אזוולוס, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, זהו סיפורי:

נולדתי בטבריה שלוש שנים לפני קום המדינה, בתאריך16.8.1945. גרנו בעיר העתיקה עדיין. אני לא זוכר שום דבר מהעיר העתיקה כי בשנת 1948 עברנו לשכונת מימוניה ובעצם כל ילדותי הייתה שמה. למדתי בבית ספר דתי ששייך לחינוך העצמאי במשך 8 שנים עד לכיתה ח'.

הייתה לי ילדות רגילה בשכונה עם חברים, שיחקנו בכל מיני משחקים שהיו נחשבים אצלנו: קורקינטים שהיינו בונים בעצמנו ,בלורות (גולות), כדורגל, מחניים. היינו לוקחים גלגל, מצמידים לו מוט ברזל ונוסעים איתו ברחובות. גם שיחקנו קלאס, סבתא סורגת, 5 אבנים, חמור קופץ בראש וכ'ו. החברים שלי היו מהשכונה, עד היום יש כמה חברים שאני עדיין בקשר איתם שיש להם כבר נינים.

סיימתי את הבית ספר היסודי, לאחר מכן הייתי בישיבה שנה וחצי, ובגיל 15 התחלתי לעבוד במסגרייה ושם למדתי מקצוע. עד הגיוס כמסגרת היה הנוער העובד, השלמתי דרכם את מקצועות הליבה והשלמתי עשר שנות לימוד.

היחס שלנו למורים היה שונה לגמרי מהיום: המורה היה במעמד יותר מכובד והיה מגיע עם חליפה ועניבה ותיק ג'יימס בונד מודל 48 . היינו הולכים ברגל לבית ספר כי לא היה תחבורה ולא היה מצב שלהורים היה רכב. היינו הולכים הרבה לים בקיץ, דרך מאה מדרגות ישר לכנסייה שהיה המקום הכי אהוב על כולם. אהבתי את המורה לנגרות כי תמיד אהבתי את העבודות בידיים, שמו של המורה היה רחמים דייסי . במסגרת תיכון-ערב אהבתי את המורה מינה שהייתה המחנכת שלנו. המקצוע שפחות אהבתי הוא מתמטיקה.

בעת שירותי הצבאי

קישור לתיעוד הסיפור שלנו:

סיפורו של יונה אזוולוס

הזוית האישית

יונה השתתף בתכנית הקשר הרב דורי שנערכה בבית הספר ברנקו וייס בטבריה, ותועד על ידי שיראל חטב.