מאגר סיפורי מורשת

יום ראשון 1.4.1954

 

הייתי בת ארבע, אני לא ממש זוכרת הכל אבל אני יודעת טוב לפי הסיפורים של הוריי שהגיעו אליהם סוכני העלייה מהארץ כדי לעזור לנו בהגשמת החלום.

אני חושבת אבל לא יודעת בוודאות שהתרגשתי, בסך הכל הלכתי אחרי ההורים שלי וכך מאגאדיר עיר החוף היפה אל קזבלנקה הגדולה ומשם עברנו בעיר מרסיי למחנות העולים שהינו שם מספר חודשים שם העלו אותנו לאנייה, זה לקח שבועות ואז סוף סוף ירדנו מהאנייה ירדנו על ברך ונישקנו את האדמה הבנתי שזה הרגע זאת ארץ ישראל המופלאה!

העיר אגדיר במרוקו 

קזבלנקה – במרוקו 

העיר מרסיי שבצרפת 

 

עלינו לאוטובוסים ונסענו למושב רנן שבדרום זה היה ביתי הראשון בארץ ישראל.

אני זוכרת את דודי שמעון שעלה לארץ במסגרת עליית הנוער וגר בקיבוץ כפר בלום בצפון.

לא אשכח את התפוחים העסיסיים והנפלאים. לאמא שלי עליזה היה די קשה להסתגל לחיי המושב ולאחר שנה היא החליטה שעוברים ללוד ושם גרנו אצל משפחת דודי שעלתה מצרפת.

אבא שלי עבד בחקלאות בקק"ל ונאלץ לעזוב את מקצועו כצורף זהב בשביל הפרנסה.

 

יום חמישי 20.9.1963

נעוריי

הפכתי לנערה מקובלת, גדלתי בבית מסורתי בנוסף לזה אני חברה בתנועת הנוער "בני עקיבא".

לפני כמה החל החופש הגדול התחלתי לעבוד בקטיף עגבניות במושב יד רמב"ם. כל בוקר התעוררתי בארבע וחצי בבוקר כדי להשיג את ההסעה.