מאגר סיפורי מורשת

סבא וסבתא שלי היו שכנים וכך הכירו. הם התחתנו ב-18 ליולי 1954 בגן ילדים, כי לא הצליחו למצוא אולם פנוי וכזוג צעיר הם התפרנסו מכך שסבי עבד כמסגר וסבתי במשרד התעסוקה. 

  

אחד הסיפורים שזכורים לסבתי עוסק במקרה שקרה בחג המימונה. מידי מימונה הייתה אמה של סבתי, מרים, מכינה שפע של מאכלים מתוקים לכל האורחים ובני המשפחה שהיו מגיעים לחגוג.

לאביה של סבתי היה גם מנהג – בכל מימונה הוא היה ממלא שק במיטב ממאכלי החג ומביא אותו שי לחבריו הערבים.

 

פעם אחת, בחג המימונה, החליט אביה של סבתי לקחת את רעייתו לביקור אצל מכריו הערבים. והיא, שלא הכירה ערבים קודם לכן באופן אישי ולא ידעה דבר על קשריו של בעלה איתם, כל כך נבהלה, עד אשר הוציאה מאכלים והשק באין רואה, ורצה איתם חזרה לביתה אחוזת בהלה.

 

מה רבה הייתה ההפתעה והמבוכה, כאשר ביקש אביה של סבתי מחבריו הערבים לפתוח את השק ולהתכבד מהמטעמים, כאשר גילה שהשק חצי ריק ואשתו נעלמה מהשטח.

 

את הצעקות והמריבות שהתחוללו בבית בעקבות המקרה הזה, זוכרת סבתי עד היום.