מאגר סיפורי מורשת

שמי יוסף שפיץ לבית שפיץ, שם אבי ברוך צבי ושם אמי רבקה. נולדתי בשכונת בל הבר בעיר ניו יורק, ארצות הברית, בתאריך כ"ז אייר תשי"ב, בשנת 1952. השנה אני מציין את יום הולדתי ה 77. מקור השם שלי הוא שם של סבא רבא. קראו לי בשם זה משום באותה שנה נפטר סבא רבא. גרנו בבית שתי קומות ומרתף, ההורים ישנו בקומה למטה והילדים למעלה. שם החיבה שלי הוא ג'ון. במשפחת הוריי אני השני מבין שלושה אחים: נדי, אלן ואני. בילדותי קינאתי, קצת, באחי הבכור. הקשר שלי עם האחים שלי היה בעיסוק בתחביבים: אוסף בולים, פינג פונג ובכלל בספורט. היום אנחנו מדברים בטלפון ונפגשים מדי פעם.

ילדות ונעורים

ילדותי עברה בניו יורק. גדלתי בדירה בין הים לאגם בקיץ .כל יום היינו הולכים לשחות, גם להתעמל במתקני כושר. מקרה מיוחד שהיה בילדותי שזכור לי במיוחד היה שינון בטעמים בפרשת בר המצווה. השירים ששרנו בילדותי היו שירי קרליבך והתקווה.

למדתי בישיבה באזור פלטבוש, ניויורק. מורה מיוחד שאני זוכר הוא מורה לגמרא שהיה להוט ומשולהב. המקצוע האהוב עלי הוא חשבון, משום שאהבתי אותו. כמו כן אהבתי שיעורי לשון עברית והתעמלות. החבר שלי בתקופה זו היה שכן שלי, בן של הרב. אנחנו מדברים מדי פעם בטלפון במשך השנה, ופעם בשנה אנחנו נפגשים. לאחר התיכון למדתי בישיבה יוניברסיטי במשך ארבע שנים. בתחילה לימדתי בישיבה ואחר כך עבדתי במחשבים.

עלייה והקמת משפחה

הכרתי את אשתי בשנת 1967 ,כשהייתי בן 24 , במשואות יצחק. הגעתי לארץ בתור מתנדב, פגשתי חיילת והתחתנו. גרנו בארצות הברית עד 1970. עלינו לארץ בשנת 1970. כיום אנחנו גרים בעפרה. נולדו לנו שבעה ילדים: צופיה, תהילה (אמו של יובל), רננה, ידידיה, תרצה, דפנה וחנן. יובל – אתה הבן של ברוך צבי. יש לנו 36 נכדים, כן ירבו ,שגרים בעפרה, כפר אדומים, שילה, אש קודש ובני אדם. את הילדים והנכדים אנחנו פוגשים כל שבוע בביתנו אשר בעופרה. חוויתי לידה מחדש כשהייתי בן 32, לאחר שעברנו להקים את עפרה. כיום אנחנו אוהבים ללכת עם הנכדים לגן המשחקים ולעבודה בגינה.

המלחמה שאני זוכר היא מלחמת ששת הימים, הייתי אז בן 24. התנדבתי במשואות יצחק בחקלאות. במלחמה אני זוכר את שחרור ירושלים.

חפץ מיוחד

חפץ שיש לי בירושה מהוריי הוא גביע שחרוטות עליו דמויות זהבה ושלושת הדובים. קיבלתי אותו מהוריי בשנה שהתחתנו. אני אוהב את הגביע הזה משום שכשמגיעים אלי הילדים והנכדים הם משתמשים בגביע זה. עוד חפץ הקרוב לליבי היה אוסף בולים שקבלתי מהוריי.

בצעירותי

כיום אני עסוק בתפילה, לימוד תורה ואני גם מלמד תורה. כמו כן אני אוהב לעבוד בגינה. אני רוצה להוסיף ללמוד ביחד עם הנכד על עברי.

הזוית האישית

סבא יוסף: התיעוד תרם לקשר ביני ובין יובל בכך שהרווחנו זמן איכות ביחד. נהניתי מיכולת החשיבה של יובל, מהחיוך, הסבלנות, הדיוק וכושר כתיבתו. העלאת סיפורים מהעבר מחבר בין הנכד לסבא. התוכנית הקשר הרב דורי חשובה בעיני כי בזכות זה משאירים מתנה לדור הרבה זיכרונות, תובנות והשראה לעתיד יותר. נהניתי בתהליך התיעוד. זה גרם לי להיזכר בעברי, לשתף את יובל בחוויות.

יובל הנכד: למדתי מהספור של סבא הרבה דברים על חייו. איך גם דברים קשים – כמו מלחמות – יכולים להביא להתחלה חדשה- חתונה! למדתי מסיפוריו שסבא שלי זכה גם לעלות לארץ, גם ליישב את חבל ארץ בנימין. אני מאחל לסבא שילמד להשתמש במחשב ושיהיו לו נינים.

סבא, תודה ששיתפת אותי בסיפורי שלך, ששימשת כבייביסיטר כשהייתי קטן, ושאתה עובד איתי בגינה.