מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בישראל בבית יולדות ברחובות בשנת 1942.

הרקע ההיסטורי שגדלתי בו הייתה במלחמת העולם השנייה אבא שלי היה במלחמה ונפצע. הורי עלו בערך בגיל 14-15 לארץ. הם התחתנו בתימן. אמא, בשביל לעלות לארץ הייתה חייבת להתחתן. אבא רצה  מאוד משפחה גדולה, והביא  לעולם שבעה ילדים קראו להם: ניסים, יהודה, דליה, דרורה, יוני, דני, אורה. גדלנו אצל אמא מרים. 

 

נשארתי באותו בית ברחובות בשכונת אפרים. שסיימתי את השנים שלי בגן עליתי לכיתה א'. בכיתה א' אהבתי במיוחד, לשחק עם החברים בשכונה כדורגל. שיחקתי כדורגל בגיל 11-10, בקבוצת הפועל רחובות שיחקתי בתור מגן וגם העבירו אותי להיות חלוץ.

 

בבית ספר למדתי מכתה א' עד כתה ח'. כל שבוע הלכתי לבית ספר ממלכתי א שהוא בית ספר עממי. היו לי בבית ספר הרבה חברים ושיחקנו "חמור חדש" ומחבואים. במחבואים התחבאתי בין העצים בבתים. אחרי שעות הלימוד בבית ספר הלכתי ללמוד אצל המורי (מורה לתימנית). אבא היה דואג לנו, היה חשוב לו שנלמד תימנית. בימי שבת התפללתי בבית כנסת השכונתי והייתי מתרגם את הפרשה.

 

בבית אכלנו מרק עם בשר ובחורף הוספנו למרק אטריות. בשבתות אכלנו ג'חנון עם לסיס (מאכל תימני) ובחנוכה אכלו סופגניות .

אבא רצה לשלוח אותי לקיבוץ ואני סירבתי ועזבתי את הבית והלכתי לגור אצל חברים. עבדתי בתור טכנאי חשמל רכב והייתי נורא טוב בתיקון רכבים תקנתי את רכב החיפושית. העבודה התמקמה ברחוב יעקוב ברחובות. עזבתי את העבודה ברחוב יעקוב ועברתי לעבוד אצל ענבי, הייתי מנהל עבודה. עבדנו בהתחלה במחסן קטן עברנו לסככה. גם את מקום עבודה זה עזבתי. עברתי לעבוד בראשון לציון. אחרי כמה חודשים טובים עזבתי את העבודה בראשון לציון, והחלטתי לפתוח עסק עם שותף בתחום חשמלאות רכב. אחרי שנתיים עזבתי את את העסק שלי בראשון לציון והלכתי לעבוד בקסטינה אצל חיים שכטר. עבדתי שם בדיוק 20 שנה!.

 

אזרח עובד צה"ל 

עברתי לעבוד בצבא בתור אזרח עובד צה"ל. תיקנתי באזרחות רכבים כגון: ג'יפים, קומנדקרים, פרייבטים, ומשאיות. בצבא עבדתי בתור שופלייסט שזה חופר תעלות. במילואים השתתפתי במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. במלחמת ששת הימים היינו במחנה סירקין. שם חווינו את ההפגזות של הירדנים. אחרי ההפגזה ירדנו לסיני והמשכנו את הפעילות עד גמר ההפגזה.

 

כשהשתחררתי פגשתי את אשתי (רבקה). יצאתי איתה קרוב לשנתיים ואז התחתנתי איתה. החתונה התקיימה בשכונת אפרים במגרש של יעקוב האילם. החתונה הייתה חצויה לשניים, בין צעירים למבוגרים וניגנו בה שתי תזמורות, אחת בתימנית והתזמורת השנייה לצעירים ניגנה ריקודים סלוניים. לי ולרבקה אשתי,  נולדו ענת וניר התאומים הבכורים, הם נולדו בשנת 1965. דורון הבן האמצעי נולד בשנת 1970, רביד הקטן נולד בשנת 1984. הילדים הם הדבר החשוב לי ביותר, דאגתי להם כל השנים. חשוב היה לי שכולם ילכו ללמוד בבית ספר.

 

אני זוכר אירוע, שהתאומים חלו. ענת הבכורה קיבלה הרעלת קיבה, היא שכבה בבית חולים. זו הייתה חוויה מפחידה, פחדתי היא הייתה מאושפזת ושכבה בבית חולים. היא הבריאה. ניר התאום חלה אף הוא אולם לא אושפז בבית חולים. לענת היו קשיים בלמידה, והיא התגברה על הכל ולמדה טוב עם מורה פרטי. דורון היה תלמיד מצוין הוא למד טוב ואתו דבר היה רביד.