מאגר סיפורי מורשת

שמי שי פנחס אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא שלי יהודה גרובר. סבי נולד בעיר וינה שבאוסטריה, בשנת 1949. במפגשים סבא סיפר לי על חוויות ילדותו.

חוויות מהילדות

הייתה ליהודה (סבא שלי), כלבה קטנה, שהייתה נושכת כל אדם שהיא לא הכירה. השכן משה היה זורק אבנים על הכלבה ובמקום לפגוע בכלבה הוא פגע בראשו של יהודה (בסבא שלי). לשכן של סבא שלי היו יונים וחברים של סבא שלי, יהודה, זרקו על היונים אבנים. כאשר סבא שלי רצה לבדוק עם אחת היונים מתה, השכן חשב שהוא הרג את היונה וכעונש  הוא קשר את יהודה הקטן (סבא שלי) לעץ ורק כאשר שמחה (סבא רבא שלי ז"ל) הגיע הביתה הוא שיחרר את יהודה שהיה קשור לעץ.

עלייה של סבא מאוסטריה

בשנת 1949 הוא עלה לארץ ישראל מאוסטריה יחד עם הוריו. סבא יהודה היה תינוק בן שנה כשהוריו החליטו לעלות לארץ הם הפליגו באנייה, כשהוא היה רק בן שנה. כשהיגיעו לארץ עשו לו בדיקות וגילו שיש לו המוגלבין נמוך (ספירת דם נמוכה) ושמחה אבא שלו (סבא רבא שלי ז"ל), כל שבוע, תרם לו מנות דם, כך במשך חצי שנה עד שעלה לו ההמוגלבין.

 סבא יהודה בבר מצווה שלו

זכרון ממלחמת יום הכיפור

יהודה (סבא שלי) התגייס למלחמה כמעט שלושה חודשים הוא לא היה בבית. כאשר הוא הגיע הביתה, כולם התרגשו ושמחו, אבל אורלי הקטנה (אמא שלי) ניגשה אליו הסתכלה עליו ורק אחרי כמה דקות היא זיהתה אותו בגלל שבמלחמה הוא לא היה יכול היה להתגלח, אז היה לו זקן והוא נראה ממש שונה, אז אורלי הקטנה (אמא שלי) אמרה "אההה מה זה אבא עם זקן?". גם ביקור זה בבית היה ל – 24 שעות ואז הוא שוב חזר לבסיס.

אני וסבי

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, בהנחייתה של המורה שרית שכטר.