יהדות טוניס
סעודת יתרו על פי מסורת יהודי תוניסיה
קהילת יהודי תוניס
היתה קהילה מגובשת ממש כמו משפחה אחת גדולה שמרה באדיקות על המסורת ועל לימוד
התורה בניב המייחד אותה.
בתוניס ישנה עיר בשם
ז'רבה שהיא בעצם חצי אי, בעיר זו גרו בעיקר כוהנים. זוהי עיר מאד דתית שבה בעיקר
עסקו בלימוד תורה. כבר
בגיל 3 הבנים למדו ב"חדר". ב"חדר" למדו: תורה, גמרא, תהילים, והפטרה. היתה גם
מקהלת ילדים שידעו לקרוא זמירות ושירה, בצורה מאד מרגשת.
סבא (רבא) של תהל הגיע מהעיר ז'רבה לטוניסיה, זה מה שכל
הצעירים עשו על מנת להתקדם ולהצליח בחיים. בהגיעו לעיר טוניסיה פגש שם את
סבתא(רבתא) של תהל, הם התחתנו וילדו שני ילדים מרים וגבריאל.
בקום המדינה (1948)
התחילה "נהירה" לארץ ישראל לעשות "עלייה". רוב הילדים הבוגרים עלו לבד בעליית הנוער, וכמובן גם משפחות שלמות ובניהם
היו סבא רבא וסבתא רבתא שלי עם ילדיהם הקטנים. ה"עלייה"
נעשתה בעזרת אוניות מעפילים שהפליגו לנמל מרסי בצרפת, ומשם לארץ ישראל.
בהגיעם לארץ הם גרו במחנה עולים באוהלים "באר יעקב", לאחר מכן
עברו למחנה צריפים. בצריפים גרו ארבע
משפחות בצריף אחד, עד שהעבירו אותנו לשיכון, בעיר רמלה כמו שכבר כתבתי,
אוסיף ואדגיש שקהילת יהודי תוניס היא חברה מאד מסורתית ושומרת על מנהגים רבים
השייכים רק להם.
המנהג שבחרנו לספר עליו הוא: סעודת יתרו.
סעודה שבה מתכנסים כל המשפחה, מהקטן ועד הגדול, בנים ובנות, נשים וגברים. זהו מנהג שעובר מדור לדור אצל יוצאי טוניס, וכן גם אצלנו במשפחה.
הסבתא של המשפחה מכינה הרבה מטעמים מסורתיים לכבוד הסעודה, כמו פשטידת מעקוד, עופיונים ממולאים, פול, מרק שעועית שחורה, (בקיילה), לחמים ולחמניות ומבחר של עוגיות מסורתיות כמו דבלה, מקרוד יויו.
הבנות נהנות ממנה לא
פחות. זה בא לידי ביטוי שבעבר לבנים
הכינו יונים או עופיונים ממולאים ולבנות הכינו פשטידות קטנות. כיום בעידן השוויון
כל האוכל מוגש למרכז שולחן וכולם אוכלים מהכל.
יש לציין, שזוהי ארוחה
מיוחדת גם מבחינת צורת ההגשה שלה, תחילתה כל האוכל והשתייה מוגש בצורה מיניאטורית וזעירה
על גבי כלי הגשה זעירים, כשהמון דברי מתיקה, פירות יבשים ומיני סוגי עוגות ועוגיות קטנטנים מקשטים את
השולחן. כשמסיימים לאכול את האוכל הקטן , ניגשים למנה העיקרית שהיא כבר מוגשת
בצלחות בגודל רגיל. כמובן שאת הארוחה מסיימים בזלילת קינוחים וממתקים . כשהולכים
הביתה כל ילד מקבל שקית עם ממתקים. לא פלא שהילדים אוהבים את הארוחה הזאת יותר מכל
ארוחה אחרת.
הסיבה לסעודה נעה בין שתי גרסאות:
אצלנו במשפחה הסיפור שעבר מאב לבן, שבעבר הרחוק היתה בטוניס מגיפה שבה
רוב הילדים נפטרו, הרבנים של אותה תקופה התכנסו להתייעצות והחליטו שחייבים להתפלל,
כינסו את העם לתפילות ותענית. התפילה נענתה והמגיפה פסקה, הילדים החלו להבריא.
לכבוד הנס הגדול עשו סעודת הודיה גדולה וזה קרה בפרשת השבוע "יתרו".
הסיבה השנייה לסעודת
יתרו שהובאה מן המקורות היא שמקור מנהג זה הוא בכבוד שניתן לילדים
ב"חדר" שהגיעו לשלב "הפרשה" כלומר, השלב השלישי בלימודיהם בו למדו לקרוא בפעם הראשונה את עשרת הדיברות אשר מוזכרים בפרשת יתרו.
בגד מסורתי
העשרה
יהדות תוניס
"יהדות תוניסיה היא קהילה יהודית באזור תוניסיה שבצפון אפריקה, המאופיינת בשורשים הטרוגניים, כולל חלקים שקורותיהם קדומים מאוד, עוד בטרם היות האימפריה הרומית, לפני כ-2,300 שנים. כיום יש בתוניסיה כ-1,800 יהודים. רבים מיהודי ג'רבה ותוניסיה שעלו לישראל התיישבו בירושלים, בנתיבות וביישובי הדרום, בהם באר שבע, תלמים, איתן, שרשרת, בית הגדי וברכיה".
"סעודת יתרו היא ארוחה מיוחדת שנערכת על פי מסורת יהודי תוניסיה ביום חמישי שלפני השבת בה קוראים את פרשת יתרו".
תשע"ו
מילון
חדרילדים מגיל שלוש למדו תורה וקרוא וכתוב
יתרו
היה חותנו של משה ,אף על פי שלא היה יהודי ישנה פרשה בתורה על שמו בספר שמות.
בקילה
שעועית מבושלת עם תרד שצבע הרוטב שחור
מקרוד
עוגייה עשויה מסולת ותמרים ומצופה דבש
מעקוד
פשטידה שנעשתה מביצים ועוף טחון
ציטוטים
”זהו מנהג שעובר מדור לדור אצל יוצאי טוניס, וכן גם אצלנו במשפחה.“