מאגר סיפורי מורשת

"ידידות מופלאה"

שמי: גילה שקין (אווה מרקוס) סבתו של אריאל פרדו.

אני ניצולת גטו בודפשט. כשהגרמנים כבשו את הונגריה, הממשלה ההונגרית חוקקה חוקים אנטישמיים נגד כל תושבי המדינה היהודיים. את אבי לקחו למחנה עבודה לחפור שוחות לצבא הגרמני שעמד לפלוש לרוסיה. אמי שראתה את העומד לקרות, לקחה את כל תכשיטי המשפחה, כולל את תכשיטיהם של סבא וסבתא ומסרה אותם לשכנינו האריים, איתם היינו מיודדים. את אמי לקחו למחנה ריכוז וכאשר היא שבה הביתה. החזירו לנו השכנים את כל התכשיטים והיינו אסירי תודה על כך.

שנים עברו, אני עליתי ארצה בעליה בלתי לגאלית שהתנועה ארגנה. כמה שנים מאוחר יותר גם אמי הצטרפה אלי בהבריחה את הגבול בין הונגריה לצ'כוסלובקיה, כשבאמתחתה צרור קטן של תכשיטים. מאחר ואמי הגיעה ארצה ללא חפצים אישיים רבים. היא רצתה למכור זוג עגילי יהלום של סבתי כדי לקנות כמה בגדים חדשים.

למרבה הפלא איש לא רצה לקנות את העגילים כי היהלומים המשובצים היו מזויפים. מדברר שידידנו הגויים שהתנדבו לשמור עליהם טרחו להפיק רווח קטן לקראת שובה של אמי מן הגיהינום.

לזה קוראים "ידידות מופלאה".

הזוית האישית

סבתא גילה: היה מעניין ומאלף.

אריאל: למדתי שסבתי לוחמת ציונית שהיא חזקה לא ומוותרת בקלות.