מאגר סיפורי מורשת

בטורקיה למדתי בבית ספר. למדנו חשבון, טורקית ולכתוב. הייתי מגיל שבע עד שתיים עשרה, ושנתיים למדתי גם לתפור. בבית דיברנו בטורקית ובערבית.  

עלייתי באנייה עם הדודים שלי. כשהגעתי הדוד שלי בא ולקח אותי לחיפה. הייתי בת 14, עבדתי בקטיף באריזה בראשון לציון. אחרי שנה וחצי אימא שלי באה לארץ. גרנו בפתח תקווה, שם הלכתי לעבוד אצל לורט לוי. עבדתי שלוש שנים, התחתנתי באותה תקופה ונולדו לי שני ילדים קוראים להם עדינה ומוטי. עברתי לשכונת עזרא. היה לי 2 ילדים אחר כך הבאתי עוד 3 ילדים במשך עשר שנים הבאתי 10 ילדים.

אחרי 12 שנים עברנו לגור ליד נפטון בת ים בקומה רביעית בדירת 4 חדרים. אימא שלי אחרי 20 שנה רצתה למכור את הבית שלה והיא נתנה את הבית לי אז מכרתי את הבית שלי. משנת 1990 עד היום יש לי אותה דירה ואני מאוד מרוצה מהבית זה קרוב לים.

 

התחתנתי בשנת 1953. הייתי בערך בת 18. החתונה הייתה קטנה הביאו אוכל ונהניתי מאוד. הכרתי את בעלי בעזרת אבא שלי. אבא שלי רצה שאני אכיר את בעלי ויצאנו במשך 10 חודשים ואז התחתנו.

ירח הדבש היה בתל אביב במלון. לא היה לנו הרבה כסף. באותה שנה נולדו לי שני ילדים אחר כך נולדו עוד שלושה. בהריונות עבדתי עד חודש שביעי- שמיני. הייתי מטפלת בילדים. הייתי מכבסת להם בגדים בשעה 6:00 בבוקר, והייתי שמה אותם בגן ובבית ספר. בעלי עבד עד שעה 2 בלילה. אני טיפלתי בילדים ולבעלי לא היה זמן. הוא עבד קשה עד גיל 80. ביום שישי לא עבד והוא עזר לי עם הילדים,

הם היו שובבים. היום יש לי 5 ילדים בת וארבע בנים: לילדה הראשונה קוראים עדינה, לילד השני קוראים מוטי,

לילד השלישי קוראים איציק, לילד הרביעי קוראים דני. הם ילדים טובים וכולם היו בצבא.

עדינה התחתנה כשהייתה בת עשרים ושלוש. היא גרה אצלי שנתיים וחצי. בעלי נתן ירושה לילדים שיפצו את

הבית והיא והיא עבדה באיזה ביטוח ואחר כך הביאה שלוש בנות. היא רצתה לעבוד עם זקנים והיא לא אהבה

את זה. היום היא עובדת בדואר ישראל כבר 17 שנים ועוד 4 שנים היא יוצאת לפנסיה. היא היום בת 59.