מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בישראל בשנת 1949, כיום אני מתגוררת בחולון.

אני אחת מחמש אחיות. הורי ז"ל שרה ומשה שרייבר, ילידי פולין, ניצולי שואה. אני ו"אחותי התאומה" זהבה, בנות הזקונים להורינו, ילידות אוגוסט 1949, גדלתי במשפחה נורמטיבית לחלוטין. אחותי התאומה ואני נולדנו בבי"ח "גלעד" בתל-אביב-יפו, לתוך שנות הצנע במדינת ישראל הצעירה. אפשר לומר שחיינו די בצנעה. בית חם, הורים תומכים ומשקיעים במשפחה ובילדים, כמיטב יכולתם.

שתי תעודות לידה שלנו תעלומה בלתי פתורה

"אחותי התאומה" זהבה ואני מחופשות עם אחותי הבכורה חנה

4 מתוך 5 האחיות, כולל אני, דומות מאוד ויזואלית, בניגוד לזהבה "התאומה" השונה מכולנו: צנומה, בהירת שיער וכחולת עיניים, (התמונות מדברות…).

האחיות לבית שרייבר באירוע משפחתי

מאז היותנו ילדות צעירות, "אחותי התאומה" זהבה, מסתובבת בהרגשת אי שייכות וקשר גנטי למשפחה. זאת לא בשל יחס שונה או מפלה מצד ההורים והמשפחה, נהפוך הוא, היא הייתה המפונקת ביותר מכולנו, גוננו עליה הרבה יותר.

לפני כשלוש שנים זהבה נסעה לוושינגטון בארה"ב, לבנה הבכור העושה שם פוסט-דוקטורט, כחוקר נוירולוגי של המוח ועמוד השדרה, אני הפתעתי אותה והצטרפתי אליה לטיול. כשהגעתי חשב, דביר, בנה של זהבה שזו הזדמנות לערוך בדיקת די.אן.אי, כדי להרגיע את אמו ולהפריך את חשדותיה וחששותיה במשך שנים רבות.

לא אלאה אתכם, אני שבתי ארצה, ומספר ימים לאחר מכן נתקבלו תוצאות הבדיקה, ביום ה-20/8 יום הולדתינו ה-66, אכן לא נמצא שום אחוז של התאמה גנטית בינינו 0 אחוז. הרקיע נפל כל ראשנו, עולמנו חרב עלינו.

אני ו"אחותי התאומה" זהבה

צרפתי סרטון מצולם בו ניתן לראות את תגובתה של זהבה בזמן אמת עם קבלת הבשורה ואנו בנות 66. מאז ינקותנו אנו חיות כתאומות ולפתע בוםםםםםםםםםם.

תוצאות בדיקת הדי.אן.אי

 רגע הגילוי של אחותי התאומה זהבה לאחר קבלת תוצאות בדיקת די.אן.אי

פנינו בסמוך לקבלת התוצאות לצופית גרנט מגישת תכנית הטלווזיה "אבודים" וביקשנו את עזרתה. חלפו כבר קרוב לשלוש שנים ואין שום קצה חוט, עדיין מנסים, לא נואשנו. אלה היו שנים, בתקופה בה סחרו בתינוקות, הרבה סופר ודובר בנושא זה. לאחרונה מאפשרים גישה מוגבלת לארכיון כשחלק גדול מהפרטים שעל המסמכים משוחר ומוסתר ומן הסתם יש לכך סיבה.

הבלבול וחוסר המידע

לימים נודע לנו מפי אשת בן דודי, שאמי ז"ל סיפרה לה בסוד לאוזניה  בלבד, שהיא אכן ילדה תאומים שאחד מהם היה בן ולא שתי בנות. אנו חיות בתקווה שכל אחת מאתנו או לפחות זהבה תמצא ב"ה, את הוריה או משפחתה הביולוגית.

אנו כמובן ממשיכות בחיינו כאחיות תאומות כפי שהיה לפני הבדיקה. אוהבות וקשורות מאוד בלב ובנפש.

אני משמאל ואחותי התאומה, זהבה מימין

אחיות ואוהבות

הזוית האישית

סבתא פנינה אלעזר: מסתבר שהחיים צופנים בחובם המון הפתעות וסודות חבויים כאלה הנחשפים בפתאומיות בשלב כלשהו, פעמים לטוב ופעמים לאכזבות קשות.

נכדה פלג שקד: למדתי מהסיפור המון על תקופת הסחר בתינוקות בשנים הללו. למדתי על ההיסטוריה של סבתי, על ילדותה ותנאי חייה בבית הוריה. למדתי שיש המון הפתעות באמצע החיים ושאין לדעת מה יהיה בעתיד.