מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הם לא דיברו, פשוט לא דיברו

אני והנכד שלי בבית הספר
סבא טומי מתן, בתכנית הקשר הרב דורי
סיפור מהשואה - סבא לוסטינג מדבר על השואה שעברה משפחתו

שמי טומי לוסטינג, נולדתי בצ'כיה בעיר ברטיסלביה בשנת 1948. בן יחיד להורי. סבתי, מצד אמי ואני עלינו ארצה מצ'כוסלובקיה בשנת 1949, בהיותי בן שנה.

השנים הראשונות ובעצם כל השנים הבאות, היו קשות מאוד למשפחה: הן מבחינה כלכלית והן מבחינת ההסתגלות לארץ, למנטליות, להתנהגות וכמובן תחושת חוסר האונים, לאחר שאיבדו את כל רכושם בחו"ל.

במהלך כל השנים הם נאבקו, כדי להתקיים בכבוד ולא חסכו ממני כבנם היחיד מאומה. במחשבה לאחור, נראה לי כי עד שלב הגיוס לצה"ל, הייתי עטוף בצמר גפן ולא ממש הרגשתי או הבנתי את הקשיים שלהם.

נעורי, התבגרותי, שרותי הצבאי, המלחמות בהן השתתפתי והמשך חיי, התנהלו במסלול של הצלחה כמעט בכל מה שרציתי או ייחלתי לו. עובדה זו, אני יכול אולי, לתלות בחינוך שקיבלתי בבית ובעיקר בערכים שהנחילו לי הוריי וסבתי. שלבים אילו לא נראים לי מעניינים לזולת, אולי רק לי ומשפחתי ולכן לא ארחיב עליהם.

מה שמאוד מעניין לדעתי, אך לצערי לא אוכל להרחיב עליו אילו חיי הוריי טרם עליתם לארץ. לא אוכל להרחיב, מכיוון שכמעט לא דיברו על מה שהיה בעבר "בבית", כפי שהגדירו את חייהם טרם המלחמה והמושג  "בית", ליווה אותם לאורך כל חייהם, מכיוון שכפי שכבר ציינתי מעולם לא התערו במציאות הישראלית …

משפחתה של אמי עלומה לחלוטין ולא היה לנו שום קשר עם איש מהעבר או בהווה שהיה קשור לאמי או לסבתי. הדבר היחיד שאני יודע הוא, שבמהלך המלחמה הן ברחו מברטיסלבה לבודפסט וחיו שם כנוצריות במהלך כל המלחמה. איך זה היה? היכן הסתתרו?, כיצד חיו והתנהלו לעולם לא אדע, מכיוון שלעולם לא דיברו על זה.

מה שמפתיע אותי זה שמעולם לא שאלתי ועד היום אני לא מבין כיצד זה?

יתכן כי ניפנפו אותי באלגנטיות, או ענו בתשובות שאינן תשובות, אבל גם כבוגר לא הצלחתי להגיע לתשובות. אפילו הקשר או המפגש של הורי לאחר המלחמה הוא בחזקת תעלומה. האם הכירו לפני המלחמה? כיצד נפגשו לאחר המלחמה? כהנה וכהנה הרבה שאלות ללא תשובות.

מצד אבי הנושא קצת יותר בהיר. אבי התגייס עם פרוץ המלחמה ליחידה צ'כית, ששולבה בצבא האנגלי ובמהלך המלחמה שרת במצריים. מה שנודע לי בגיל 35 הוא, שבמהלך שהותו בארץ התחתן והתגרש, עד כאן ואף מילה בנושא.

לגבי שאר בני משפחתו: היו לו עוד שלושה אחים. אחד, הגיע לארץ לפני המלחמה, הקים משפחה וחי פה כל חייו. השני נספה בשואה – במחנה השמדה אושוויץ. השלישי הגיע בשנת 1938 להולנד. במהלך המלחמה נלקח למספר מחנות ביניהם אושוויץ, הוא הצליח לשרוד את התופת, חזר להולנד והתחתן עם אישה הולנדית (לא יהודייה) וחי שם כל חייו. עם אחת מבנותיו, בת דודתי ואני בקשר רציף עד היום.

כיצד, למה ואיך הגיעו האחים, כל אחד לאן שהגיע (לפני המלחמה), אני לא יודע. אני כן יודע, שהאימא (סבתי מצד האב), גם נספתה במחנה ריכוז, למרות שלא הייתה יהודייה (שם משפחתה היה בנדיקט שברור שאינו שם יהודי). מה שמעניין, שגם בת דודתי לא יודעת יותר ממה שתיארתי עד כה. הם לא דיברו. פשוט לא דיברו. בעקרון זה כל מה שאני יודע ועד היום זה מדהים אותי ולא מובן.

אחד הנושאים שאני עוסק בהם כבר שנים – קורא, חוקר ומנסה להבין, קשור למלחמת העולם השנייה ובעיקר את הגורמים והנסיבות שהביאו אנשים מהשורה לעשות את מה שעשו, גם לפני המלחמה ובעיקר במהלכה. מה שהכי מדהים, ככל שאני קורא יותר, אני מבין פחות את הטבע, הרוע האנושי של אנשים מהשורה שעשו מה שעשו.

מזה נגזר כנראה מה שכתבתי כבר: "הם לא דיברו. פשוט לא דיברו. ובעקרון זה כל מה שאני יודע ועד היום זה מדהים אותי ולא מובן" .

אסיים במשפט של אלברט איינשטיין, שכדאי וחשוב קודם כל להבין ולהפנים:

"כל טיפש אינטליגנטי יכול לעשות את הדברים גדולים יותר, מורכבים יותר והרבה יותר אלימים. דרוש מגע של גאונות והרבה מאוד אומץ כדי לנוע בכיוון ההפוך."

הזוית האישית

מתן: היה לי כיף לעבוד עם סבי ולמדתי ופיתחתי את הידע שלי. הבנתי שלסבי היו חיים מעניינים.

סבא טומי: היה לי כיף להעביר למתן את התובנות והמידע, שהיה לי ברור, שלא היה מקבל אלא במסגרת מפגשי תכנית הקשר הרב דורי.

מילון

אושוויץ
מחנה הריכוז וההשמדה אַוּשְׁוִויץ (מגרמנית: Auschwitz להאזנה (מידע • עזרה)) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.היה זה מחנה ההשמדה שפעל במשך הזמן הרב ביותר (מיוני 1940 עד ינואר 1945 מכל מחנות ההשמדה, ובו הגיע לשיאו תיעושו של רצח ההמונים. בשיאו היה אושוויץ "אימפריה עצומה", שכללה 45 מחנות שהשתרעו על 40 קמ"ר. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כל הדברים הפשוטים במהותם ורבים מהם ניתנים לביטוי במילה אחת: חופש, צדק, חובה, רחמים ותקווה.“

הקשר הרב דורי