עליתי לארץ דרך אלג'יריה וצרפת
עליתי לארץ דרך אלג'יריה וצרפת
סבא אברהם נולד בשנת 1932 בעיר פס במרוקו לבית משפחת אביטל. הם עלה לישראל בשנת 1948.
סבא אברהם מספר לנכדתו קלי:
"אני זוכר שנסעתי לבד באונייה מצרפת לארץ ישראל. רוב המרוקאים שעלו לארץ ישראל עברו בעלייתם בתחנה בצרפת. היגיעו עולים לא רק ממרוקו באו מכל מני ארצות שונות. אחרי שנתיים ההורים שלי באו לארץ וגם אחים ואחיות היגיעו לארץ.
המסע לישראל נמשך כשנה בדרך, כשאני עליתי ישר ביקשתי להתגייס, זה היה בשנת 1949. יה לנו קל ללמוד עיברית כי למדונו עברית בבתי הספר במרוקו. שם למדנו תנ"ך וכך היה לנו קל ללמוד עברית ולדבר בשפה העיברית.
הגעתי לישראל צעיר, בגיל 16, הייתי מאוד צעיר ושרתתי שלוש שנים בצבא. הייתי בחיל הים. אני שרתתי שלוש שנים בחיל הים ועוד שנה בצבא. אני זוכר שבמסגרת הצבא לקחו אותנו לארצות הברית לבקר שם ולמטרות למידה.
כשעליתי לארץ הייתי לבד בלי הורים ובלי משפחה. אני זוכר שברחנו מהבית חברים ממרוקו ובהמשך מאלג'יריה עזרו לנו. המסע לארץ היה ארוך הינו תקופה ארוכה באלג'ריה שם עזרו לנו אנשים ונתנו לנו כסף. היינו ילדים בערך 12-14, ילדים מאותה הכיתה, למדנו יחד בפס וברחנו ביחד. אף אחד מהורים לא מצא אותנו. רק אחרי שנתיים בארץ התחילו בני משפחתנו לעלות והתחיל איחוש משפחות.
הזוית האישית
אברהם אביטל מספר לנכדתו קלי אביטל, את סיפור עלייתו לארץ ממרוקו כנער עם חברים ללא ההורים ובני משפחה.
מילון
פספס (או פאס, בערבית: فـاس, בברברית: ⴼⴰⵙ, בצרפתית: Fès) היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה. בפס חיים כ-2 מיליון תושבים, רבים מהם משכילים. מיקומה הגאוגרפי של פס הוא במרכז מרוקו, מה שהולם את שליטתה בעמדות הכוח במדינה...ב- 1951, לאחר עלייה לישראל, נותרו 12,648. רוב היהודים עלו לישראל ומיעוטם היגרו לקנדה ולצרפת.
ציטוטים
”המסע לארץ היה ארוך הינו תקופה ארוכה באלג'ריה ואחר כך בצרפת“