מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

טייס אחד עם סיפור גדול

קטע מתוך יומן העבודה של מודי
אני וסבתא שלי
סיפורו של מודי אלון, מראשוני טייסי ארץ ישראל
אני גרתי ברחוב יעקב ברחובות, בחצרו של גורדסקי. אני זוכרת ערבים לובשי כפיות לבנות מסתובבים ברחובות המושבה. הייתי בת שש כשפרצה מלחמת השחרור ואני זוכרת פיצוץ עז באחד הלילות. למחרת היום ראינו את בניין העירייה הרוס לחלוטין. אני אפילו זוכרת את ערמות הלבנים ההרוסות. אני זוכרת בוקר אחד שנשמעה צפירה ונכנסנו ילדי כיתה א' לתעלה שנחשבה למקלט.
כשגדלתי נחשפתי לכל מיני סיפורי מלחמה, קרבות וסיפורי גבורה. אהבתי את חנה סנש אהבת נפש. כשהתבגרתי קראתי בהתרגשות את "שיח לוחמים", ואחד הספרים הראשונים שרכשתי היה "גווילי אש".  לא היה לי אז שום קשר אישי עם דמות לוחמת ולא הייתה במשפחתי שום תופעה של גבורה במלחמה ובהקמת המדינה. תמיד קינאתי באלה שסיפרו על השתתפות בני משפחתם במלחמת השחרור ושתיתי בצמא סיפורי גבורה של חיילים שאני לא מכירה. למזלי התחתנתי עם בן דודו של מרדכי קליבנסקי שלימים נקרא מודי אלון, הוא היה בין שלושת טייסי ארץ ישראל הראשונים. אביו של מודי אלון (שהיה העורך הראשון של "הד החינוך" ושמו רשום בדף הראשון, עד היום הזה), יעקב קליבנסקי, דאג להוצאת קובץ על תולדותיו והישגיו של בנו. הספר הוא-"איש כנפיים בישראל".
במסגרת הקשר הרב דורי אני רוצה לספר ולפרסם את הסיפור של מודי אלון  שהיה מסופר מפעם לפעם בבית ובעיקר ביום העצמאות. בסוף שנת 1940 הטילה הסוכנות היהודית על הישוב לגייס נוער לצבא לפי גיל מסוים. מודי לא גויס אך החליט: "אינני יכול אחרת, אני מוכרח להתגייס". מודי עזב את קיבוץ חניתה, שאליה הצטרף עם חבריו, והתנדב לצבא הבריטי לחיל התעופה. בצריפין התייצב כאשר בידו המלצת הסוכנות היהודית, תעודת בגרות מגימנסיית הרצליה והמלצת קצין בריטי מתחנת הגבול ליד קיבוץ חניתה, שאיתו התידד. תוך כדי מלחמת העולם השניה והשמועות על השמדת יהדות אירופה הוחלט בארץ על הקמת בריגדה ישראלית, אשר תתאמן על ידי הצבא הבריטי, תסייע במלחמה נגד הגרמנים ותיצור קשר עם יהדות הגולה, כדי להציל כמה שיותר יהודים ולהעלותם לארץ. גם מודי אלון, בן משפחתנו, התנדב לצבא הבריטי, סיים את קורס הטייס עם עזר ויצמן והשתתף בפעולות רבות במלחמת העולם השניה. כשנגמרה מלחמת העולם השניה חזר לארץ, והפך למפקדה של טייסת הקרב הראשונה שהוקמה בחיל האוויר הישראלי.
פורצת מלחמת השחרור. המטוסים שהיו בידי חיל האוויר הישראלי (מסרשמיט) היו מעטים ובאיכות נמוכה וגרמו לתקלות רבות בזמן הטיסה. בנוסף לכך אי אפשר היה לקנות מטוסים טובים יותר בשום מקום ועל כן השתמשו בהם יותר. הטייסת של מודי עסקה בסיוע לכוחות הקרקע וגם בתקיפת האויב. ב- 3.6.1948 מפיל מודי, באופן יחידי ובשעה אחת, שני מפציצים מצריים בשמי תל אביב וראשון לציון. במעשהו הנועז הטיל פחד על טייסי מצריים שמאז נזהרו מלהעמיק טוס לתוך הארץ ולהפציץ (אני, הסבתא, זוכרת בתים בתל אביב, בעיקר ברחוב אלנבי, הרוסים מפצצות.)
ב- 1948 קנתה הסוכנות היהודית מהצבא הבריטי 24 אווירוני תצפית מיושנים מסוג אוסטר בתור גרוטאות. מהגרוטאות האלו הרכיבו מומחינו מטוסים ראויים לשימוש. מודי, שלמד בטכניון, הפסיק את לימודיו כדי להקים את הטייסת העברית הראשונה וכך הוא כותב לארוסתו מינה מקיבוץ כנרת "…אני כותב רק מספר שורות כי אין פנאי לרגע… יש המון עבודה הכרחית… לקיים באמצעות האווירונים את הקשר עם נקודות הספר שהיו במצור, לספק להן את צורכיהן התכופים, לצלם את ריכוזי האויב ולתור את הדרכים לפני השירות שלנו, כי הערבים היו אורבים בצידי הדרכים ומתקיפים את אנשי השירות, כשהעבירו נשק תחמושת ומזון."
משימות הפיקוד החשובות נמצאים במקומות כשכיום אנו מטיילים בארצנו העצמאית. אך אז, טרם קום המדינה, רוב המקומות בארץ היו מלאי אוכלוסיה ערבית שהתיישבה בארץ במשך השנים והתנגדה להתיישבות היהודית. המבצעים של מודי אלון בוצעו מדי יום ביומו ונרשמו ביומן עבודה מפורט. הם כללו ליווי שירות מתל אביב לירושלים ומירושלים לתל אביב; סיור וצילום דרכים לפני כיבושם; העברת תחמושת למקומות כמו כפר עציון והרטוב, ועוד; סיורים בשטח רמלה, חולדה ולטרון; הטלת תחמושת וציוד בניצנים, הטלת שקי מזון בכפר האוריה ומעלה החמישה, כשכל האזור מוקפים ערבים עם נשק. במטוסו היה עליו להעביר את הפצועים למקום מרפא מרכזי, ולהעביר אוכלוסיה בלתי  לוחמת שלנו. עוד רבים המבצעים והם מופעים, בספר "איש כנפיים בישראל".
בין לבין התחתן מודי אלון עם מינה בת כנרת לימים היא עבדה כאחות  בקפלן אבל הוא כמעט לא נפגש איתה מלחץ הטיסות היומיות הצפוף שלו. מודי וטיסתו, שנקראה "הטייסת האדומה", הביאו להצלת נפשות רבות והלמו את האויב בכל החזיתות, בקרבות העזים, בהבקעת המצור על ירושלים, פריצת הדרך אל הנגב ובסיוע לקרבות בצפון הארץ. מקובל שטייס לא צולל (תוקף) יותר משלוש פעמים מעל עמדת האויב. מודי צלל (תקף) שמונה פעמים. באחד מקרבות מלחמת השחרור  מודי עלה על מטוסו לאוויר וראה שאחת מכנפי מטוסו בוערת (הוא ידע שאין לנו הרבה מטוסים וכל מטוס היה יקר מאוד). הוא הצליח ליצור קשר עם מגדל הפיקוח. הוא סיפר להם שכנף אחת ממטוסו בוערת וכתשובה ממגדל הפיקוח הם אמרו לנטוש את המטוס, אך מודי ידע שאין הרבה מטוסים בארץ וגם אין ביכולת הארץ לקנות מטוסים חדשים. מודי לא רצה לנטוש את המטוס והנחית אותו, אך בשניה שהנחית את המטוס המטוס התפוצץ. מודי נהרג ובמותו זה היה למופת.
מודי הלך לעולמו והשאיר אחריו את אשתו בהריון ואת אביו ושאר משפחתו. אנחנו לא היכרנו את מודי, אך ביומן שכתב התגלה כנער רגיש. בטיסה הראשונה שלו על פני הארץ רצה לראות "חיות בנאות מגוריהן". הוא כותב שהוא בודד וחופשי, הוא כותב שהוא אוהב לגלות את האנושי שבאדם. לפני יום "בחינת הכנפיים" הוא מחליט:" ודאי אעבור אותם. אני חייב לעבור אותם." מכיוון שהיה מאוד צנוע ולא התפאר בהישגיו, נביא להלן דברים שאמרו עליו לאחר מותו. כך אמרו: מודי הכיר כל אחד ואחד בטייסת ועזר לכל אחד. מודי הכיר כל אחד ואחד בטייסת ועזר לכל אחד. הוא דאג שלא יהיה הבדלים בין טייסים למכונאים, מה שהביא לקשרים טובים בטייסת. כשהוא ועזר ויצמן היו שני טייסי הקרב הראשונים, כבר אז חזה את היום בו תוקם טייסת קרב, שתצא לפעולות התקפה והגנה. מעולם לא התהדר בהצלחותיו. ביום שהוריד שני מטוסי דקוטה וספיטפייר של האויב היה נבוך כששיבחוהו והרימו כוס לחייו.
אני רוצה לספר על מבחן שעבר מודי אלון. כשהוא רצה להתנדב לחיל האוויר הבריטי, בחן אותו, אז, קצין גבוה, פרופסור מקמבריצז. הוא שאל אותו: "האם אתה ציוני?" מודי השיב כמובן תשובה חיובית. הפרופסור ביקש ממודי להסביר לו מה סיכויי הציונים בנגב ומה עמדתו שלו ביחס לנגב. אז התחיל מודי לתאר את הקשרים של עמינו אל הנגב והגיע עד האבות ושלמה המלך. מודי הרצה לו על ערכו וחשיבותו של הנגב. מודי תרגם לו את הפסוק "ויסע אברהם הלוך ונסוע הנגבה" וסכם שהנגב עומד היום בשממונו אך מצפה לבעליו החוקיים שיתיישבו בו. הדברים הרשימו את הקצין האנגלי ואומנם קיבל אותו הוא לחיל התעופה הבריטי. מודי היה מאושר לעשות את הקורס ברודזיה יחד עם עזר ויצמן.
בספר "איש כנפיים בישראל " שכתב וליקט אביו יעקב קליבנסקי מתוארים סיפורי גבורתו וגם הערכות של חברים על אישיותו של מודי. שלישו של מודי כתב עליו שבמידותיו הנאות ובדוגמה אישית החדיר לפיקודיו אהבה וגאווה בטייסת הנוצרת ובחיל האוויר ההולך ומוקם. כאשר היו בעיות קשות בחיל שאין להם פתרון היו אומרים: לו רק מודי היה איתנו.
על מודי נכתב:
"בכל פרשת העלילה המופלאה של חייל האוויר, אשר עוד מוקדם לדבר בה, תופסת טייסת זאת מקום כבוד. רק על עשרות בחורים כמוהו יוכל להבנות חייל האוויר"
"אין השראה מוצלחת יותר לחייל האוויר העתידי מאשר הדוגמה שניתנה להם על ידי המנהיג והטייס מודי אלון ז"ל. בשקט ובצניעות המיוחדים לו ובכישרונותיי כטייס רחש לו מודי את הערצת הכל. כבוד וזכות מיוחדים הם לנו, לקרוא את בסיס האימונים שלנו "בסיס אלון" לזכרו של מודי, כשהמטרה שאנשי חיל האוויר העתידים ילכו בדרכו, לשרת את האומה ואת חיל האוויר בכל לבבם, בהתלהבות ובתעוזה. זו הייתה דרכו של מודי, ויודעים אנו שרצונו היה שכל אנשי החייל ימשיכו ברוח זאת."
"אנשיו העריצוהו העריכוהו. במיוחד עשה עלי רושם היחס בין מודי לטייסים שבאו מארצות אחרות. הם בטחו בכושרו, כשראו את יכולת השליטה המוחלטת שלו בכל סוגי המטוסים. הוא אהב להימצא בחברת הטייסים ולהשתתף בויכוחיהם ובעיקר על ענייני טייס, או לשיר איתם בצוותא את השירים השונים של כל חלות האוויר בעולם."
מודי אלון הוא סמל התכונות הטובות ביותר של כל חייל אוויר בעולם. אני שמחה שבזכות הפרויקט "הקשר הרב דורי" קראנו אני ונכדי את בספר "איש כנפיים בישראל". נדב עוד שנה יגיע למצוות ואני מקווה שהמורשת שהותיר אחריו מודי תלווה אותו בהתבגרותו.

מילון

מופת
התנהגות לדוגמה

ציטוטים

”התנהגותו של מודי אלון הייתה בנערותו ובשרותו החייל האוויר למופת“

הקשר הרב דורי