מאגר סיפורי מורשת

שמי וקנין עליזה עליתי לארץ ממרוקו בשנת 1953, בהיותי בת 8, יחד  עם הוריי ואחיי באופן עצמאי.

בני משפחתי היו  ציוניים ולכן הם רצו לעלות  לארץ ישראל.

עלינו באוניה  ונקלטו בירושלים. גרנו בהתחלה אצל משפחה אחת  אך בגלל חוסר מקום נאלצנו לעבור לגור אצל משפחות שונות.

הקליטה לא היתה פשוטה, היה לנו קשה מבחינת מקום מגורים כפי שציינתי, וגם מבחינה כלכלית, כי עלינו באופן עצמאי ולא דרך הסוכנות היהודית.

חפץ שעבר מדור לדור – החנוכיה

חנוכיה עתיקה שנוצרה במרוקו בשנת 1952. היא עשויה מארד וכיום נמצאת אצל אחותי הגדולה.

במרוקו אבי היה מדליק את החנוכיה באמצעות שמן ופתילות. החנוכייה חשובה עבור המשפחה ויש לנו אליה קשר סנטימנטלי.

כשעלינו לארץ העלינו יחד איתנו את החנוכיה ובכל חג חנוכה אבי היה משתמש בה. כשהוריי נפטרו אחותי לקחה את זה למזכרת והיא תלויה אצלה על הקיר בסלון.

מנהגים מיוחדים בחג פורים

נהגנו לאכול מאכל חלבי בפורים שנקרא ברקוקס.

אפינו לחמניות והכנסנו ביצה לתוך הלחמניה, כנקמה להמן הרשע שמרר את חיי היהודים, כאילו שאנו מוציאים להמן את העין. הביצה מזכירה עין.

היינו מכינים עוגיות מיוחדות בצבען ובטעמן ומכינים צלחות עם עוגיות וסוכריות – משלוחי מנות לחברים, לשכנים ולמשפחה.

סבתא רחל -חלוצת הממחזרים

מי לא זוכר את שקיות ההפתעה של אמי רחל? שום שקית חלב לא הושלכה בטעות לאשפה, כולן היו עוברות רחצה וייבוש, נגזרות בקפידה בצורת מעטפה ובבוא היום הוכנסו אליהן שטרות כסף או הפתעות אחרות מתנה לנכדים.

טיול במרוקו

לפני 15 שנה יצאתי לטיול מאורגן עם קבוצת אנשים.

ביקרנו במספר ערים במרוקו. היינו במרקש, פז, אגדיר, סיפרו, איפראן ועוד כפרים בהרי האטלס. התרשמנו מהנופים היפים, מעצי הארגן שמפיקים מהם שמן ראינו כיצד מעבדים עורות, אני נזכרת בריח הלא נעים של העור.

מהעורות היו מכינים: תיקים, נעליים, חגורות ארנקים ועוד. נהנינו מהצבעים בחנויות התבלינים ומהריחות. יש תבלין מיוחד שאני מביאה שנקרא זעפרן ומוסיפים אותו למאכלים שונים. היינו בשווקים קנינו כלים מרוקאים אותנטיים, שמלות לחינה ונעליים לחינה. וכמובן קינחנו עם המופלטות והספינג'.

באחד הימים הגענו לעיר הבירה רבאט, העיר שבה נולדתי וכל הקבוצה באה לראות את החדר שבו נולדתי.

באותו יום הייתה חינה של כלה מוסלמית  וקיבלו אותנו מאוד יפה. שרו במרוקאית ומחאו כפיים. הצטלמנו איתם וכל הקבוצה שמחה והתרגשה והייתה לנו חוויה שלא תישכח. משם נסענו בג'יפים  במדבר סהרה לראות את הזריחה, ובערב נסענו לראות חפלה מרוקאית עם ארוחת ערב והופעה של רקדניות עם תלבושות מרהיבות.

ביקרנו  גם בארמון של המלך חסן השישי, בבתי כנסת של יהודים  ובבתי קברות של יהודים שבקושי אפשר לקרוא את שם הנפטר  על המצבה.

חזרנו לארץ ישראל  עם רשמים וחוויות בלתי נשכחות.

הזוית האישית

עליזה – הפעילות עם התלמידים היתה מעניינת ומאתגרת נהניתי לשמוע סיפורים של מבוגרים נוספים