מאגר סיפורי מורשת

סבתא וסבא של עומר אליאס

החתונה

להבדיל ממני, לסבא וסבתא שלי לא היו סבים וסבתות, מפני שהם נספו בשואה. לסבתא שלי גם לא היה אבא, שנפטר כשהייתה צעירה יותר. מנהג בחתונה יהודית, הוא שההורים של החתן ושל הכלה, מובילים אותם לחופה. לסבתי לא היה אבא. הרב שהשיא אותם, אמר שאמא של סבתי לא יכולה להוביל כי אין אבא, ולכן, הובילו קרובי משפחה. המנהג הזה, פגע מאוד בסבתי ובאמה, ומאחר שסבתי כבר לא תתחתן שוב, הדבר לא ניתן לתיקון. למרות כל זה, החתונה זכורה לטוב, היו שירים ריקודים ואוכל טוב.

זיכרון של סבי מהצבא

סבא עבד בתעשייה האווירית, שם ניהל פרוייקטים עבור צה"ל. כשפרצה מלחמת יום כיפור, התקשרו מהצבא, והודיעו לסבא שהוא צריך להתייצב. במקביל, התקשרו מהעבודה, והודיעו שהוא חייב להגיע מיידית. סבא, כמובן, התייצב בעבודה, ובזוכרו ש"פיספס" את מלחמת ששת הימים, כי "גויס" גם אז לעבודה, לחץ על מנהליו, לשחרר אותו מהעבודה כדי שילך לצבא. בסוף, במקום ששה ימים, גויס לשבעה חודשים.

סיפור מהעבודה של סבא

סבא עבד בתעשייה האווירית 40 שנים. בתפקידו האחרון, היה ממונה על השיווק של התעשייה בצפון אמריקה. במסגרת תפקיד זה, אירח סבא קבוצה של קצינים בכירים מהצבא והמארינס של ארצות הברית, שהגיעו ארצה כדי לקבל הדגמה של מערכת מכ"מ (מגלה כיוון מרחק) אווירי שפותחה בתעשייה האווירית. מערכת זו הותקנה על גבי מטוס בואינג וההדגמה כללה טיסה מעל הים התיכון לצורך איתור ספינות. השלב הבא היה טיסה מעל ים המלח בגובה כזה שאם אפשר היה לפתוח את החלון של המטוס ניתן היה לגעת עם היד במים. התעודה ניתנה לכל אחד מהמשתתפים בטיסה זו. ובתרגום חופשי, מה שכתוב בתעודה:

"זאת לתעודה כי מר בני ברודבר טס בתאריך ה6 בפברואר 2006 בגובה של 1188 רגל מתחת לפני הים".

הזוית האישית

עומר: היה מאוד כיף. אני מאחל להם שיחיו עד עוד הרבה זמן, ושיעשו עוד קשרים רב דוריים בחייהם.