מאגר סיפורי מורשת

סבתא אילנה נולדה בישראל בשנת 1953 בהרצליה.

השנה השתתפנו ביחד בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר, סבתא סיפרה לי סיפורים רבים

ומכל הסיפורים בחרנו להעלות את הסיפור על החתונה של סבתא ועל מנהגי החתונה במסורת התימנים.

חתונות היו מתקיימות בחצרות בהווי תימני עם אוכל מסורתי: מרק ופיתות ולאחר מכן בוטנים ופופקורן פירות

ושתייה.  עיקר החתונה הייתה המוסיקה התימנית, הריקודים ובכלל השמחה. בילדותי חתונה נמשכה שבוע

ימים: תחילה ״שבת כלה״ עם המשפחה המורחבת. בשבת אחרי ארוחת הבוקר היו מוזמנים שכנים וחברים ל״ג׳עלה״ שזה שולחן מלא כל טוב. היו שרים שירי שבת ובמוצאי השבת השמחה נמשכה בשירים של הנשים המבוגרות ובתיפוף על פח.—

 

לאחר החתונה הייתה "שבת חתן" כמיטב המסורת בה החתן היה עולה לתורה, ובסיום התפילה היו המתפללים מלווים —אותו הביתה בשירים ( זאפה), וכמובן, כמו בשבת כלה כולם היו מוזמנים לארוחת הבוקר שלאחריה ישבו

ל"ג'עלה" ובמוצאי שבת שוב עשו שמח, שירים וריקודים.

 

 

תמונות מהחתונה של סבתא אילנה

  

 

ח – חלה הפרשת חלה—           

נ – נידה מקווה טהרה—           

ה – הדלקת נרות שבת—         

 

  

בערב החינה שהיה ערב לנשים בלבד הלבישו את הכלה בתלבושת תימנית מסורתית, נשים היו מתופפות

בפח ושרות משירי תימן וכמובן רקדו עם הכלה. בסוף הערב היה מתקיים טקס החינה עם ליווי הכלה שנקרא

זאפה, אם הכלה הייתה לשה את החינה בליווי שירת הנשים ולאחר מכן היו מברכים את הכלה ומורחים על ידה

את החינה.— לאחר יומיים או שלושה היו עורכים את החתונה—. שבת לאחר החתונה היו עורכים שבת חתן.