מאגר סיפורי מורשת

ילידת הארץ 7/3/52 נולדתי בת"א ( מצ"ב תעודת לידה מקורית ).

אבי – יוסף, יליד וינה אוסטריה, בשנת 1917בעקבות מלחמת העולם הראשונה היגרו הוריו למצרים. אמי – אירן, ילידת מצרים, משפחתה היגרה למצרים מקורפו שביוון . הורי עלו מאלכסנדריה מצרים בשנת 1949 באניה נגבה דרך טריאסט שבאיטליה עם 2 אחי שנולדו במצרים. גרנו בדירת חדר ברמת גן, היינו 6 נפשות: ההורים אירן ויוסף וארבעה ילדים: שרלוט, דוד, מרים ואילנה.

 האניה נגבה

לבת- ים עברנו בשנת 1960 כיון שאבי שירת במשטרה וקיבלנו דירת 3 חדרים של עמידר בדמי שכירות נמוכים מאד.

לאחר מות אבי בשנת 1979 רכשה אירן אימי, שתבדל לחיים ארוכים, את הדירה.

אמי סיפרה לנו שבמלחמת העולם השנייה כשפורעים ומלשינים הגיעו לחפש יהודים, השומר בבנין בו גרו אמר להם שאין יהודים בבניין. כך הם ניצלו מהסגרה.

בפברואר 1970 התגייסתי לצבא ולאחר הטירונות סופחתי לחיל הקשר ונשלחתי לשרת בבסיס רפידים בסיני.

רפידים 

באותה תקופה הייתה מלחמת ההתשה ובמסגרת תפקידי הייתי עדה להמון שיחות שהודיעו על נפגעים בקו תעלת סואץ הוא קו בר לב. באותו הזמן גם הכרתי את שלמה, מי שעתיד לימים להיות בעלי ואבי ילדי, שלמה שירת כחובש במרפאה המרחבית. במהלך כל השירות היינו חברים והמשכנו לצאת גם לאחר שחרורי מהצבא באוקטובר 1971. בספטמבר 1973 קבענו להתחתן במרץ 1974, הזמנו אולם ולהקה.

ביום כיפור המלחמה תפסה אותנו כאשר אני נמצאת עם שלמה בבית הוריו והוא מקבל צו 8 לגיוס מיידי. חזרתי לביתי ושעתיים אחר כך גייסו גם אותי בצו 8 ונשלחתי לשרת ברפידים אותו מקום שבו עשיתי את שרותי הצבאי. שלמה כמובן לא ידע שגויסתי. חודש וחצי לא שמעתי ממנו דבר, עד שערב אחד אחת הבנות במרכזיה העבירה לי שיחה ועל הקו היה שלמה שהיה באותו הזמן עם כוחות צ.ה.ל במצרים.

השתחררתי מצה"ל בינואר 1974 ובפברואר שוחרר גם שלמה. על פי התכנית המקורית שלנו התחתנו במרץ כשכל החברים מגיעים לשמוח איתנו וחלקם עדיין במדים.

היום, אנו גרים בבת ים, נולדו לנו 2 ילדים אורית וברק ו- 4 נכדים איתי, רועי, עלמה ואביגיל.

משוב על הפעילות

הגענו לתכנית הקשר הרב דורי בזכות רועי זריהן הנכד שלנו ואנו נהנים מאד מהמפגשים והפעילות.

כשסיפרתי לרועי את הסיפורים מבית הורי, הוא שאל שאלות רבות ומאד התעניין, אין ספק שהקשר הקרוב ביני לבין רועי התחזק. רועי הוא ילד חביב וסקרן שמבקש ללמוד ולדעת. ברור שהוא מקבל תשובות לכל השאלות שהוא שואל. הוא רצה לדעת את קורותינו ועכשיו הוא מכיר אותנו גם עם הסיפור שלנו.