מאגר סיפורי מורשת

שמי שמחה, נולדתי בשנת 1939 בעיר בצרה בעירק. עלינו לארץ ובשנת 1951 העבירו אותי לקיבוץ גינוסר ושם הייתי ילדת חוץ עד לצבא. ילדי חוץ הם ילדים שההורים שלהם לא גרים בקיבוץ.

עבדתי בחיי במגוון עבודות בעיקר בעבודות חקלאיות. עבודתי היום היא לטפל בצימרים שלי. זה נעים ונחמד בעיקר משום זה קרוב לבית. היות וכך אני רואה הרבה את הנכדים שגרים בשכנות אלי ומאוד נהנית. חתונתי הייתה מאוד מיוחדת ותכף אספר עליה.

חתונה יוצאת דופן

הכל התחיל כשפגשתי את חיים בצבא. אחרי השחרור עברתי לקיבוץ עין כרמל. בצבא שירתי בחיל השריון  ושם הכרתי את בעלי חיים, ועד היום אנו נשואים. בימים ההם הנישואין היו קצת שונים מהיום. חתונתי נערכה בעתלית. נסענו לשם בטרקטור ועגלה יחד עם החברים שלנו והיה כיף. הרבי היה גם המחתן וגם השוחט הסביבתי, ובערב הייתה מסיבה בחדר האוכל של קיבוץ.

אני וחיים בצעירותנו

לאחר החתונה, נסענו לירח דבש לטייל בארץ בטרמפים מצפון הארץ ועד דרומה. זו הייתה חוויה מיוחדת היות ובימים אלו לא היו רכבים פרטיים לכל משפחה, היינו צעירים ובתחילת דרכנו וטיול כזה בטרמפים היה מיוחד מאוד. בהמשך, עברנו לגור ביחד בקיבוץ עין הכרמל, וכעבור שנתיים עברנו לגור בנצרת עלית. נולדו לנו שלושה ילדים: בן ושתי בנות.

בשנת 1978 עברנו להתגורר במושב ציפורי ושם נולדה הבת הצעירה. במשך כל השנים חיים עבד במקורות ואני עבדתי כחקלאית במשק בציפורי. עבדתי קשה וגידלתי פרחים ליצוא. בשנת 2000 בנינו צימרים לאירוח, אותם אנחנו מפעילים עד היום.

הזוית האישית

אוריה הנכד: אני נהניתי מאוד היה כיף לחזור לעבר ולראות ולגלות הכל

שמחה הסבתא: מאוד נהניתי והיה כיף במיוחד להיות עם נכד שלי ולשכתב לו את הסיפור שלי.