מאגר סיפורי מורשת

שמי לאה קסטלנובו-שפירא-זילברשטיין, נולדתי בשנת 1942 בתל אביב, נולדתי לפרדי זילברשטיין ורוזי ריקמן-זילבשרטיין. אני רוצה לספר את הסיפור של עליית הוריי ארצה, פגישתם וחתונתם:

אבי, פרדי, נולד בוינה ובגיל 10 עבר עם הוריו לברלין, מפני שאביו (סבי) קיבל משרת פרופסור לכימיה באוניברסיטה. אמו של אבי נפטרה בברלין. בשנת 1932 התקיימה בתל אביב המכביה הראשונה. זה נתן לאבי הזדמנות לבוא לארץ להישאר בה. אמי נולדה בקושיצה, שהייתה אז בהונגריה, היום בסלובקיה. להוריה היה בית מלון גדול שכיום משמש כבנק. אמי הייתה ציונית, ולכן החליטה לעלות ארצה עם אחותה שכבר הייתה נשואה. כיוון שלא היה לה אישור עלייה, היא נאלצה להתחתן באופן פיקטיבי עם יהודי תימני זקן שכבר היה תושב הארץ, כדי לא להסתבך עם הרשויות. לאחר פרק זמן קצר הם התגרשו ואמי נשארה בארץ. אמי גרה בתל אביב ומצאה עבודה במקצועה. גם אמי וגם אבי מאוד התלהבו מהים בתל אביב, והכירו זה את זה בשפת הים.

לאחר תקופת-מה נערכה החתונה על הגג בבניין שבו גרה אמי, ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב. השמלה שלבשה אמי בחתונה הייתה אתה שמלה שבה התחתנה אחותה. החתונה נערכה בתאריך 10/10/1935. שתי האחיות היו מאוד קשורות, ושני הזוגות הנשואים גרו ביחד עד שנת 1950 בערך.

אבי עבד בתור מהנדס דרכים רחוק מהעיר, באזור הערבה. כשנולדתי, אבי לא היה בכלל בתל אביב. אמי ואחותה עבדו כתופרות עלית אצל מעצבת אופנה ידועה בתל אביב. גרנו ברחוב שמריהו לוין בדירה של שני חדרים, כל משפחה בחדר, וכל הדברים בבית היו משותפים בין שני המשפחות. לאחר מכן אבי עבר לעבוד במשרד גדול בתל אביב. הייתה לו גם מכונית בזמן שכמעט לאף אחד עוד לא הייתה אחת. הוא היה נוסע לעבודה בבוקר, חוזר בצהריים, אמי הייתה מחכה לו עם ארוחת הצהריים, ולאחר הארוחה נח שעה, וחזר למשרד לעבוד עד הערב.

הזוית האישית

גיא: אני מודה לסבתא על כך שבאה איתי לכל המפגשים ושיתפה אותי בסיפורי המשפחה. אני שמח שסבתא באה וסיפרה לי את כל הסיפורים.

סבתא לאה: נהניתי מאוד מהעובדה שגיא מקשיב לסיפורים שלי.