מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בסוריה בעיר דמשק [עיר הבירה של סוריה], בשנת 1943, בחדר הקטן בבית. אספר כאן את סיפור החתונה של סבא דוד וסבתא רחל.

הערה – ההורים של בת הזוג שלי לא הסכימו שנתחתן, בגלל שהיא הייתה ממוצא רומני ואני ממוצא סורי. למרות זאת אני ובת הזוג שלי, החלטנו להתחתן ואז להורים שלה לא הייתה ברירה והסכימו לקיים את החתונה.

בשנת 1967, אחרי שיצאנו שנה, החלטנו להתחתן, קבענו תאריך ל 20 ביוני. קנינו בית בנווה יוסף בחיפה שהיה צריך לשפץ. בזמן השיפוץ חילקנו הזמנות לחתונה. אחרי שבועיים התחילה מתיחות מדינית בין ישראל למצרים. המצרים החליטו לסגור את מיצרי טיראן [אלו מצרים בכניסה לים סוף]. ישראל נכנסה לכוננות וגייסה כוחות מילואים, ביניהם גייסו גם אותי. אחרי שבועיים של כוננות, ב- 6 ביוני 1967, פרצה מלחמת ששת הימים.

בזמן המלחמה, ארוסתי רחל צלצלה מודאגת ושאלה מה יהיה עם החתונה ומה עם הבית? עניתי לה: "מה שיהיה יהיה". ואז יומיים לפני החתונה הודעתי לקצין האחראי שאני מתחתן בעוד יומיים והוא שאל אותי: "למה לא הודעת לי קודם?". הסברתי לו שהתביישתי לבקש כשכולם נלחמים בשדה הקרב. הוא סידר רכב ושלח אותי עם נהג לחיפה. בזמן הנסיעה פגשנו חיילים סורים, עם ידיים למעלה, שביקשו אוכל, אבל אנחנו התעלמנו מהם והמשכנו לחיפה.

הגעתי הביתה ונפגשתי עם ארוסתי רחל, התחלנו להתארגן לחתונה וחילקנו הזמנות באותו יום. הרבה מהמוזמנים היו במלחמה…לאחר שחילקנו את הזמנות, אני ואבא של ארוסתי הלכנו לסיים את שיפוץ הבית. עבדנו כל הלילה עד שגמרנו לשפץ. בבוקר כבר היה זה בוקר של יום החתונה, לקחתי את ארוסתי למספרה והלכתי להסתפר. בערב הבאתי את ארוסתי לחתונה. חששנו שלא יבואו אנשים לחתונה בגלל המלחמה אבל לשמחתנו הגיעו 500 איש. לאחר החתונה, חזרתי למילואים עד השחרור. לאחר השחרור יצאנו לירח דבש עם אופנוע  סולו [אופנוע על שני גלגלים] וביקרנו בעזה, ביריחו ובירושלים המזרחית.

תמונת מחזור(1948) בגן פולה בחיפה

זו התוצאה של חתונה (1967)

הזוית האישית

החוויה של לטם: למדתי הרבה דברים מעניינים על סיפור החתונה של דוד, סבא של אופיר ומאוד נהניתי.

החוויה של אופיר: אני מאוד נהניתי לעבוד על הסיפור של סבא שלי ולמדתי על סבא הרבה מאוד דברים שלא ידעתי.

החוויה של סבא דוד: החוויה שלי להיות עם כל הילדים ובמיוחד עם הנכד שלי ועם הנכד המאומץ [לטם], מאוד מהנה ומלמדת וזו רק טעימה מסיפור החיים שלי.