מאגר סיפורי מורשת

דמות ראשונה

זכיתי לגדול כילד עם סבתי וסבי (ההורים של אבי) בבית אחד שהורי בנו בשכונת "ברנר" בדרום ת"א, ע"י מסגד "חסן בק". סבתי וסבי היו יהודים חרדים, במובן המלא של המושג. כהמשך לחיים בעיירה נמירוב באוקריינה. אף על פי שגרנו בבית אחד, היו בבית שתי יחידות דיור: אחת לסבתי וסבי ואחת – לנו. בדירה של סבי, הייתה הפרדה בין כיור חלבי לכיור בשרי וכמובן הפרדה בכלים .

זכורים לי, ההכנות שהיו נעשות לפני חג הפסח: הורדת כלי האוכל מעליית הגג, שהיו מיועדים לשימוש רק בחג הפסח, ביעור החמץ וכו. הורי היו חילוניים וסבתי וסבי היו דתיים חרדים לחלוטין. לא זכור לי ולו מקרה אחד, שהייתה ביקורת, או סכסוך על שמירת או אי שמירת שבת, או על אוכל כשר או – לא. אבי עישן בשבת, נסע במונית בשבת ולפעמים כשהיה צורך, עבד בשבת וגם כשרות המזון לא נשמרה ע"י הורי. החיים, עם כל השוני , היו מקובלים ומכובדים על כולם !!

באחת ההזדמנויות הסביר לי אבי, איך סבי החרדי חי בצורה מושלמת וללא כפיה עם הורי החילוניים, אפילו במסגרת משפחתית חזקה, שבה כיבוד אם ואב היו ערך עליון. אני אנסה עד כמה שאוכל לצטט את דברי אבי , ולכן אשתמש במרכאות. " לסבא שלך יש 2 אלוהים, האחד נמצא בבית הכנסת, שם הוא הריבון ושם, בביה"כ , על פיו יישק דבר. גם החיים בבית התנהלו עפ"י הלכות התורה, הדגש על "החיים אישיים". אין מישהו שיערער על אורחות החיים האישיים הללו, או ינסה לשבש אותם . מחוץ לביה"כ, בחוץ , הייתה המדינה. והאלוהים השני שהיה הריבון היה, בשביל סבי, בן גוריון. אין לשום אדם זכות לעשות בניגוד לחוקי המדינה, אפילו אם הוא רב מכובד ".