חסד ונתינה לזולת ללא התנשאות על האחר
התקבלתי לעבודה בבית חינוך עיוורים.
שמי רחל בדיחי ,אני
בת הזקונים במשפחה בת שבעה אחים ואחיות. הורי עלו מתימן בעלית
"מרבד הקסמים". כל אחי
נולדו בתימן, אני היחידה מן המשפחה שנולדה בארץ ישראל.
הורי חינכו אותנו
מילדות לערכים של נתינה עזרה לזולת וכבוד לאחר.
אימי ע"ה לאורך כל חייה עסקה
בעבודות עם אוכלסיות בעלות צרכים מיוחדים וראיתי בה דוגמא חיה
ומוחשית לחסד ונתינה
לזולת ללא התנשאות על האחר,התחלתי את עבודתי המקצועית אחרי לימודי בסימנר.
כמורה בבית ספר של אקי"ם. באותן שנים עבד אחי בבית חינוך עיוורים בירושלים . הוא היה חוזר
הביתה
מעת לעת ומספר חוויות מעבודתו. הסיפורים סיקרנו אותי.
בשלב מסוים עליתי
לירושלים, התקבלתי לעבודה בבית חינוך עיוורים. כך התחלתי כעשור של עבודה בבית
חינוך עיוורים.
"בית חינוך עיוורים מוסד ירושלמי להוראה ושיקום של בני נוער ובוגרים הלוקים בעיוורון ובעלי צרכים מיוחדים.
המוסד הוקם בשנת 1902, ומשנת 1932 הוא נמצא בשכונת קריית משה בירושלים. במוסד שתי חטיבות:
החטיבה החינוכית-שיקומית הכוללת בית ספר, פנימייה ומערך טיפולי-שיקומי לילדים ולנוער, והחטיבה לשרותי
קהילה, המספקת שירותי טיפול, שיקום ומסגרת חברתית הן למבוגרים והן לתלמידים צעירים המשולבים
בחינוך הרגיל. כמו כן כולל המוסד מרכז ספורט ייעודי לעיוורים ומפעל מוגן לצורכי תעסוקה." ( ויקיפדיה)
נקשרתי במהירות עם האנשים וצוות המקום. הקשר עם החניכים היה חזק
ואוהב. גיליתי
אנשים שאמנם ראייתם היתה כבדה, אך היתה להם שמחת –חיים יוצאת דופן.
היו בינהם כאלה שבנוסף
לעיוורון היו בעלי מוגבלויות נוספות. אך עצמם כולם היו
אנשים שמחים, אוהבי אדם ומלאי –חיים. שלא נתנו
למגבלה הפיזית להשפיע לרעה על מצב
רוחם. יצאנו ביחד לפעילויות
ולטיולים רבים, טיילנו בהרים ובמדבר.
הפלגנו באילת, בכנרת ולתורכיה. טילנו בנחלי הארץ וצברנו חוויות רבות.
הלימודים בבית חינוך עיוורים היו
מלאים ומגוונים. והחניכים למדו מעבר לתוכנית
הלימודים הרגילה גם מוסיקה, ספורט, ריקודים, כלכלת בית,
ציור ועוד….
הצוות היה חלק בלתי
נפרד משגרת החיים. סייענו לחניכים בלימודים. הסיפוק מעבודה זו היה רב. והתחושה
היתה שאין זה מקום עבודה רגיל. שבאים בבקר והולכים בצהרים אלה חברות אמיתית
ושותפות בחיים האחד
של השני. גם שעזבתי את עבודתי הקשר האמיץ ביננו לא נפסק. עד
היום הזה אני בקשר עמם, קשר טלפוני,
מבקרת בביתם והם מזמינים אותי לפעוליות שונות. אנו
יוצאים לטיל יחד בארץ ובחו’ל, נופשים בבתי מלון ונהנים מהחברה המשותפת.
אני שמחה בקשר המיוחד
שנוצר לנו ובחברים שזכיתי בהם בניגוד למה שמקובל לחשוב בחברת העיוורים
יש תחושה
שהכל כרגיל: מטיילים, צוחקים, מדברים, ונקשרים ממש כמו אנשים רגילים.
מחבריי העיוורים למדתי שניתן לחיות חיים שמחים ומלאים גם אם יש מוגבליות. ושהאופן שבו אתה בוחר
לחיות הוא מה שקובע אם תהיה עצוב או שמח.
אני שמחה בזכות שנפלה בחלקי ללוות אוכלוסיה כ"כ מיוחדת, שהובילה אותי לחוויות
מגוונות ומרגשות.
אזרחית ותיקה: רחל בדיחי
החונכת : מיכל
גגה ה/1 בית ספר מכל"ל רמת גן
מילון
בית חינוך עיווריםבית חינוך עיוורים מוסד ירושלמי להוראה ושיקום של בני נוער ובוגרים הלוקים בעיוורון ובעלי צרכים מיוחדים. המוסד הוקם בשנת 1902, ומשנת 1932 הוא נמצא בשכונת קריית משה בירושלים.
ציטוטים
”חבריי העיוורים למדתי שניתן לחיות חיים שמחים ומלאים גם אם יש מוגבליות“”האופן שבו אתה בוחר לחיות הוא מה שקובע אם תהיה עצוב או שמח.“
”הורי חינכו אותנו מילדות לערכים של נתינה עזרה לזולת וכבוד לאחר.“
