חנוכיה מיוחדת במינה
סבא נתן מספר: "את הסיפור הבין דורי ערכנו בביקורכם אותנו קצת אחרי חג החנוכה ומובן שחפץ הנבחר הינו חנוכיה.
את החנוכיה הכנתי בשעורי הנגרות לפני שבעים שנה, זו הייתה אז שנת הבר מצווה שלי. החנוכייה עשויה מעץ. מדובר בסרגל עץ עבה באורך של כ- 25 ס"מ עליו נעוצים שמונה תרמילים של כדורי תת מקלע סטן. על כל תרמיל מולבש פקק הפוך של בקבוק בירה. בקדמת הסרגל במרכז מחובר חצי עיגול בעובי הסרגל שבמרכזו תקוע התרמיל והפקק ההפוך כמו שמונת התרמילים על סרגל העץ. אל גב הסרגל מחובר לוח עץ בגובה כ-10 ס"מ. על הלוח מודבק דיקט מנוסר של סמל עלון חברת הילדים שנקרא "חבריא". הסמל, הקישוט, עשוי מעיגול שבתוכו שלוש שמיניות מנוסרות ובצידי העיגול שני פרחי צבעוני וקישוטי ניסור נוספים.
עד היום ומדי שנה אנחנו מדליקים נרות בחנוכיה זו עם ילדנו ונכדינו. חנוכייה זו מזכירה לי את תקופת ילדותי.
החנוכיה
כמה מילים על תת מקלע סטן…
נשק אישי שימש את חיילי צה"ל לפני בתוך ואף אחרי מלחמת העצמאות – גם בשירותי הצבאי כשבע שנים אחרי מלחמת השחרור. תת מקלע סטן מוזכר בשיר המפורסם מתקופת מלחמת השחרור: "דודו". זהו שיר לזכרו של דוד צ'רקסקי שהיה מפקד מחלקה בגדודו השלישי של הפלמ"ח שהיה מוצבת בקיבוץ דפנה באותה תקופה. הוא נפל בקרב על נבי יושע. להלן השיר, המילים נכתבו על ידי חיים חפר, והוא זכה למספר רב של ביצועים:
הערב יורד עלי אופק בוער,
רוחות בצמרת הרטיטו,
ואנו סביב למדורה נספר
על איש הפלמ"ח ושמו דודו:
איתנו הלך במסע המפרך,
איתנו סייר הוא בגבול,
בקומזיץ היה מזמר ועוד איך,
איתנו סחב מן הלול…
הגישו פינג'אן והגידו:
היש עוד פלמח'ניק כמו דודו?
היתה לו בלורית מקורזלת שיער
היתה לו בת צחוק בעיניים,
ועת הקיפוהו בנות עד צוואר –
צחק הוא עד לב השמיים.
אך ליל הורדה מן הלב לא יחלוף –
עת עוגן בחושך חרק,
הוא ילד נשא מן הים אל החוף,
ליטף את לחיו ושתק.
חשבו אז החבר'ה: אבוד הוא,
לאן התגלגלת יא דודו?
והנה הזקס בא בערב אחד,
זרח אז ירח של קיץ,
ודודו חיבק את הסטן שביד,
וחרש יצאנו בליל…
עם שחר הבאנו אותו מן הקרב.
הברוש צמרתו אט הרכין.
רק מי ששכל את הטוב ברעיו
אותנו יוכל להבין…
רעי, נא אמרו והגידו:
העוד מחייך הוא שם, דודו?…
עם סבתא בקיבוץ דפנה
הזוית האישית
ליבי: נהניתי לשמוע ולהכיר סיפורים חדשים עם המשפחה שלי.
מילון
עץ לבודעץ לבוד (נקרא גם לביד, ובעגת תעשיית העץ והנגרים: דיקט או סנדוויץ') הוא לוח עץ תעשייתי המורכב משכבות עץ ניצבות זו לזו (לבדים). הלבדים בעובי של 1 מ"מ עד 4.7 מ"מ. מספר הלבדים הוא תמיד אי-זוגי - באופן זה מתקבל איזון כוחות פנימי מיטבי ונטיית החומר להתכופף היא מינימלית. העץ הלבוד הוא בעל יחס חוזק למשקל גבוה יחסית לחומרים מרוכבים אחרים, ואחיד יותר מעץ טבעי. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”למידה תוך עבודה עצמית: לא לדרוך במקום. להתקדם- בעבודה, בלמידה, בספורט וכו'“