מאגר סיפורי מורשת

שמי עזרא, נולדתי בפתח תקווה בשנת 1940. החיים בשכונה היו קשים: לא היה חשמל, הארנו את הבית בעזרת מנורות נפט, הייתה תחבורה דלה והלכנו כל יום שלושה קילומטר כדי להגיע לבית הספר. בלילות היו צרות עם הערבים ולכן היו צריכים לשמור בלילה. משני צדדיה של השכונה היה הבסיס של הבריטים. גן הילדים היה בשכונה. בגן למדו ילדים מגיל שנתיים עד חמש.

 

 סוף שנה בגן בגיל 4, עם כל הילדים בגן

 

 סיום שנת הלימודים בגיל 5 עם שני חבריי הגדולים ממני בשנה

 בתקופה שבה למדתי בכיתה א' היו תקריות מול הבריטים. הם הכריזו על הסגר ולכן נסענו לבית הספר במשאיות. באחד הימים נתבקשנו לפנות מקום במשאית. הצטרפו שתי נערות שנשכבו על רצפת המשאית וכך יצאנו לדרך. כאשר יצאנו מחוץ לעיר הנערות ירדו ונעלמו בין הבתים, וכך הברחנו שתי בנות שהיו מבוקשות על ידי הבריטים.

 

סיום שנת הלימודים בכיתה א' בשנת 1947

עליתי להר הצופים במדי שוטר, למרות שהייתי חייל, מפני שהיה מותר רק לשוטרים לעלות להר. ביליתי שם חודשים לסירוגין – חודש בחורף על ההר, וחודש בכפר גלעדי. השהייה שם הייתה מאוד קשה. ביום חפרנו עם את חפירה ובלילה שמרנו שש שעות מפני שהיינו בשטח ירדני. התנאים היו מאוד קשים, היה שלג באותה שנה בירושלים, ולא היה לנו ציוד המתאים לשלג. הנשק שלנו היה רובים אנגלים ממלחמת השחרור. הנשק המודרני הצה"לי שהיה באותה תקופה היה נשק שהוברח על ידי יחידות מיוחדות מירושלים להר הצופים. השתתפתי בכל המלחמות שהיו בין השנים 1958-1990; סך הכול חמש מלחמות: שלוש מלחמות ושתי מלחמות התשה.

בהפסקה מאימונים

בתמונה זו רואים אותי לפני יציאה מהבסיס