מאגר סיפורי מורשת

המושבה נבנתה ע"י הברון רוטשילד בשנים 1887-9, בימי העלייה הראשונה, כבת למושבה זכרון-יעקב.

תושבי בת שלמה התפרנסו מענף הגפן. במושבה רחוב אחד בלבד ובו 14 בתים ובית כנסת.

הדור הראשון – גולדה ואריה-לייב נובוסלסקי. עלו מרוסיה לארץ ישראל בשנת 1905 והיו ממייסדי המושבה בת-שלמה. המשפחה עסקה בחקלאות.

 

 

סבא אריה נפטר ביולי 1947 והוא בן 84. סבתא גולדה נפטרה בשנת 1975 והיא בת 94. שניהם קבורים

בבית העלמין בזכרון יעקב, בחלקת מייסדי בת-שלמה.

 

נכדם, שלמה, בן איסר ומרים, נפל במלחמת השחרור וקבור במשמר הנגב.

נינם, אהוד, בן נירה ואבישי, נפל ב 2007 בקרב מול מחבלים בדרום רצועת עזה, וקבור בחלקה הצבאית

בזכרון יעקב.

הדור השני – עובדיה וסוניה נובוסלסקי. עובדיה, החמישי משמונת ילדיהם של גולדה ואריה לייב נובוסלסקי, נולד

בשנת 1914, בבית בבת שלמה. שם גדל והתחנך. מגיל צעיר עזר יחד עם אחיו בפרנסת המשפחה ואף עבד

כשכיר במשקים אחרים. בן 18 התגייס למשטרת המנדט והיה לרוכב בהרי ירושלים.

בעונת הבציר לקח חופשה והגיע הביתה לבת שלמה לעזור בעבודה. בשנת 1938, נשא עובדיה לאשה את

סוניה (שרה) ילידת ירושלים, בת לאה ודוד דברה, מרחוב זיכרון משה. החתונה נערכה בהשתתפות כל בני

המשפחה. לזוג נולדו שתי בנות, עדנה בשנת 1940 ונירה ב 1945. 

ב 1948 היה עובדיה לקצין במשטרת ישראל. המשפחה גרה במשטרות שונות בעקבות תפקידיו של האב.

ב 1951 הקים עובדיה את היחידה הראשונה של משמר הגבול, במשטרת כרכור.

ב 1965 חזרה המשפחה לבת שלמה להרחבה. עובדיה נפטר לאחר מחלה קשה בשנת 1983. בן 69 במותו.

סוניה נפטרה בשנת 1991 לאחר אירוע מוחי. בת 82 במותה.

הוריי היו קשורים מאוד אחד לשני ולמשפחה המורחבת.

 

אחותי ואני היינו מרכז חייהם. עדנה, למדה בנהלל, התגייסה לצה"ל ונישאה ב 1963 ליוסי פוייזנר מזיכרון יעקב.

להם 4 בנות: גליה, נועה, ליאת ומיכל. נירה, למדה בפרדס חנה ואחר כך בסמינר הדסים, ונישאה ב 1965

לאבישי אפרתי מזיכרון-יעקב. להם 3 ילדים: עמית, יואב ואהוד.

 

הדור השלישי – נירה ואבישי אפרתי. נישאו ב-1965. נירה הייתה מורה ואבישי היה חקלאי, גרו בזיכרון יעקב הקימו משפחה, בית ומשק לתפארת  ולהם נולדו 3 ילדים: עמית,יואב ואהוד.

 

אבישי אפרתי 1943-2012 בן חנה ויורם ז"ל, אחיה הצעיר של קציעה. נולד גדל והתחנך בזיכרון יעקב. את

לימודיו התיכוניים סיים בבית ספר חקלאי בנהלל. התגייס לנח"ל מוצנח והיה בין מקימי היאחזות 'נוטרה'.

בשנת 1965 נשא לאשה את נירה מבת-שלמה.

אבישי היה חקלאי ויצואן מצטיין. יחד עם בניו הקים בית אריזה ובית קרור מתקדם. היה חקלאי מוערך ומעורב.

איש משפחה וחבר נאמן. סבא נפלא לתשעת נכדינו. בשנת 2007 נפל בננו אהוד, בעת שירות מילואים בעזה.

בבוקר שמחת תורה תשע"ג נפטר אבישי מאירוע מוחי.

 

בתנו, עמית, נולדה בשנת 1967, למדה בזיכרון-יעקב ובפרדס חנה, שירתה בחיל האוויר, בוגרת אוניברסיטת

חיפה. בשנת  2002 נישאה לאלון שובינסקי ממעגן מיכאל, לזוג 3 ילדים: רוני, גל ואוהד.

 

בננו, יואב, נולד בשנת 1968, למד בזיכרון-יעקב ובתיכון "אורט בנימינה". הוא שרת בצבא בשייטת 13.

הוא עובד במשק המשפחתי, בשנת 2002 נשא לאשה את שלי בונשטיין מזיכרון-יעקב, לזוג 3 ילדים: אורי, תמר

וגיא.

 

הדור הרביעי – אהוד ומירי אפרתי. בננו אהוד, נולד בשנת 1973, למד בזיכרון-יעקב ותיכון ב"אורט בנימינה".

הוא שירת בצבא בסיירת צנחנים. בוגר הפקולטה לחקלאות ברחובות, עבד במשק המשפחתי.

בשנת 2001 נשא לאשה את מירי בלזדה מבית יהושע. לזוג 3 ילדים: תומר, שי ורז.

 

אהוד אפרתי, בן נירה ואבישי, אחיהם הצעיר של עמית ויואב. דור חמישי בזיכרון-יעקב.  אהוד נולד, גדל והתחנך

במושבה. לאחר סיום לימודיו ב"אורט בנימינה" התגייס לצה"ל ושירת בסיירת צנחנים. משחר ילדותו השתלב

בעבודות המשק החקלאי. אהוד אהב את החקלאות והיה גאה בה.  בשנת 2001 סיים את לימודיו בפקולטה

לחקלאות ברחובות וחזר למשק. יחד עם אביו אבישי ואחיו יואב, הרחיבו את המשק וקדמו ענפים חדשים.

 

באותה שנה, נשא לאישה את מירי בלזדה ממושב בית יהושע, ולהם נולדו שלושה ילדים: תומר, שי ורז.

אהוד היה איש משפחה אוהב ואהוב, איש רעים, איש אדמה וישראלי גאה. באוקטובר 2007 יצא לשירות

מילואים בדרום הרצועה, יחד עם חבריו פעל למנוע ירי קאסמים לעבר ישראל.

 

אהוד נפל בקרב בתאריך  29.10.07 .  בן 34  היה בנופלו. יהי זכרו ברוך.

 

הדור החמישי, נכדי , תומר אפרתי, בנם הבכור של אהוד ומירי, נכדם הראשון של נירה ואבישי אפרתי. נולד

בתאריך 21.1.2003 בזיכרון-יעקב. כשהיה בן 8 חודשים עבר עם הוריו לבית יהושע. לומד בבית ספר ויצמן

במושב. תומר בן אהוב ומיוחד, ילד טבע אמיתי, חקלאי בנשמה, בדיוק כמו אביו , אוהב אדם ומלא בשמחת חיים.

לתומר תחביבים וחוגים רבים, ביניהם: ים, אדמה, ג'ודו, כדורסל, רכיבה על סוסים, נגינה על תופים וסקסופון.

כשהיה תומר בן 4 שנים ועשרה חודשים, איבד את אביו אהוד, אשר נפל בקרב. תומר שהיה 'הילד של אבא', מתמודד בגבורה ובצורה מעוררת השתאות והערכה, עם אובדנו של אביו. השנה בתאריך  8.10.13, סמוך למועד

האזכרה ה-5 לנפילת אביו, איבד תומר באופן פתאומי וקשה, גם את סבו האהוב, אבישי אפרתי, אשר לקה באירוע

מוחי. בן 69 במותו. סבא אבישי היה הרבה יותר מסתם סבא עבור תומר. מאז מות אביו שימש סבא כמעין 

"סבא אבא" לתומר ואחיו, ואובדנו קשה וצורב.

 

מאוד נהניתי לעשות עם סבתא את העבודה הזו. נהניתי, כי ככה היה לנו זמן ביחד רק שלנו.

נהניתי ללמד אותה על המחשב דברים שהיא לא ידעה. אבל הכי נהניתי, לשמוע ממנה את הסיפורים מפעם,

על משפחתנו. סיפורים שלא הכרתי. למדתי מהסיפורים המון על העבר של משפחתי וזה כיף וחשוב לי לדעת.

חבל לי מאוד, שלא יכולנו להכניס את כל הסיפורים המעניינים שהיא סיפרה לי לעבודה זו, מפאת חוסר מקום.

לכבוד יום הולדתי העשירי, במסגרת העבודה על הפרויקט הזה, סבתא לקחת אותי ואת כל משפחתנו, לביקור

בבת-שלמה, לבית סבתא של סבתא. הסתובבנו ברחוב בו סבא וסבתא שלה גרו, סבתא סיפרה לכולם את סיפורי

ילדותה, ואף נכנסנו ממש לבקר ולהצטלם בבית של סבא וסבתא שלה. מישהו אחר כבר קנה אותו , אך הוא שימר

אותו ואת חצר הבית, כפי שהיה פעם כשסבתא שלי הייתה ילדה. אפילו בשלט הכניסה על גדר הבית, השאיר

הקונה את השם 'נובוסלסקי'. מאוד מרגש! זה היה ביקור מאוד כיפי וגם מאוד מלמד, כי זה המקום שקרו כל

הסיפורים שסבתא סיפרה לי , כשעבדנו על העבודה הזו.

העבודה עם תומר במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, הייתה עבורי זכות גדולה. גיליתי בו אוזן קשבת ועניין רב

לשמוע על קורות משפחתנו. למדתי ממנו על רזי המחשב וגילינו עניין בחברינו למיזם.

ברצוננו להודות למורה המנחה לביאה צנגוט שליוותה אותנו לאורך כל הדרך בעצות בונות ובמעורבות

עניינית וערכית.