מאגר סיפורי מורשת

סבתי, ג'נט, נולדה במרקש שבמרוקו, בשנת 1943, ועלתה לארץ בשנת 1958. וזהו סיפורה:

יום אחד הלכה סבתי עם חברתה לסרט ״חלף אם הרוח״, כאשר הייתה בת 18.

כאשר סבא שלי ראה אותה שאל עליה את חבריו, הם אמרו שאין לו סיכוי איתה, אך הוא התעקש שיצליח להקסים אותה.

כיוון שנגמרו הכרטיסים לסרט, סבי שכנע את חברו לתת לו את הכרטיס שהיה לו, בכדי שיוכל לשבת עם סבתי בסרט.

אחר כך, סבי הלך כל יום לעבודה של סבתי והביא לה פרחים, אך היא לא  הבינה את הרמז, שהוא רוצה לצאת איתה. לבסוף, יום אחד שאל אותה אם יש לו בכלל סיכוי.

סבתי לא הבינה על מה הוא מדבר אז אמרה לו: ״בטח, תמיד יש סיכוי״, וסבי חזר לביתו בחיוך.

כאשר סבתי כבר אהבה את סבי והפכו לזוג הייתה בעיה אחת, שסבתא רבתא שלי, לא אהבה את סבא שלי,  מכיוון שהוא ממוצא טוניסאי ובזמנו היה נהוג להתחתן רק עם בן מהעדה – מרוקאי.

סבתא רבתא שלי שלחה את סבתי לארצות הברית, להתחתן עם קרוב משפחה עשיר, שהיה רופא.  אך לאחר חצי שנה סבתי חזרה לארץ.

סבתא רבתא שלי  חכתה לסבתי בשדה התעופה, וראתה את סבי. היא הרביצה לו, אבל גם זה לא עזר.

סבי וסבתי היו מאוהבים והתחתנו בחתונה מפוארת וגדולה באולם חתונות בבאר שבע, במלון זוהר (לא קיים כבר), זו הייתה הפעם הראשונה שהייתה חתונה בבאר שבע באולם איי פעם !!!

הזוית האישית

סבתא ג'נט והנכדה גת – היה מהנה לקחת את התמונות, וולהיזכר  בסיפור האהבה המיוחד.