מאגר סיפורי מורשת

רחל נולדה להוריה יעקב וטובה בשנת 1950 בפרדס חנה. לרחל חמישה אחים: אבי, דודו, ששון, סימה וניסים.

את ילדותי העברתי בעיר פרדס חנה יחד עם אחי ואחותי סימה שהייתה קרובה אליי ואף ישנה איתי באותו חדר. הייתי מאוד מפונקת ולא אהבתי ללמוד. הייתי ישנה הרבה בשיעורים במיוחד בשיעורי אנגלית, שפה, חשבון והנדסה וחולמת חלומות. אבל אהבתי מאוד את שיעורי קדרות בהם היינו יוצרים כלים בקרמיקה וסריגה. שם הייתי פעילה מאוד. גם אחרי צהריים הייתי נהנית במפגשים החברתיים במועדון שבגבעת אולגה שם שיחקנו במשחקי ילדות- חמש אבנים, גומי, מחבואים, תופסת, קלאס, משחקי כדור ועוד. בשעות הפנאי הייתי גם מנגנת במפוחית.

את בעלי הכרתי בירושלים והתחתנתי איתו בשנת 1971 כשהייתי בגיל 21. החינה התקיימה בירושלים ואילו החתונה התקיימה בבית העם שבמושב פטיש.

כשרחל מספרת על חתונתה חיוך עולה על פניה

אני נזכרת בשמלה הלבנה שבעלי רכש לי ליום החתונה, כמה שמחתי ללבוש אותה. בכמות האנשים שהגיעו לשמוח בשמחתנו ובמתנות וכלי הבית שקיבלנו ששימשו אותנו בתחילת הנישואים. התגוררנו במושב פטיש ונולדו לנו 7 ילדים- 5 בנות, ו- 2 בנים. יש לי כ 20 נכדים שבאים בשבתות ובחגים.

הזוית האישית

שילת: נהניתי מאוד במפגשים של הקשר הרב דורי. שמחתי להכיר את רחל ולמרות שהייתה שקטה ולא דיברה הרבה במפגשים נראה שגם היא נהנתה מאוד. בתקופת הקורונה בה לא יכולנו להיפגש במרכז יום לקשיש, כתבנו ברכות ומכתבים למבוגרים. היה לי חשוב לתת לרחל את המכתב עם משהו מתוק באופן אישי. התרגשתי מאוד שרחל זכרה את שמי לאחר תקופה ארוכה שלא נפגשנו. דבר שמעיד על החשיבות של המפגשים והקשר עבורה.