חלום של ברוריה כהן התגשם
תמיד חלמתי שאני ציפור הפורשת את כנפיה ובהם אני עפה לארץ ישראל.
<?xml encoding="UTF-8">שמי, ברוריה כהן נולדתי בשנת 1952 בעיר קזבלנקה שבמרוקו להוריי יוסף ואסתר קדוש.
כשאמי הייתה בהריון איתי, אבי נדר שאם אימי תלד בת הוא יקרא לה בשם ברוריה, על שמה של אשת התנא רבי מאיר בעל הנס ובתו של רבי יוחנן בן תרדיון. ברוריה הייתה אשה חכמה ובעלת ידיעות נרחבות באגדה ובהלכה. גם אני אוהבת מאוד את שמי- ברוריה. אנחנו שמונה אחים ואחיות, שלמה, אליעזר, דינה, סולי ,דוד ,משה, יצחק וכמובן, אני – ברוריה.
העיר קזבלנקה בה נולדתי וגדלתי היא עיר גדולה, יפה ומפותחת. היא העיר הגדולה ביותר במרוקו. היא שוכנת על חוף האוקינוס האטלנטי ומשמשת כעיר הנמל החשובה ביותר במדינת מרוקו. בעיר שכונות מפוארות לתושבי העיר העשירים. בקזבלנקה הייתה הקהילה הגדולה ביותר מבין קהילות יהודי מרוקו. היהודים ברובם התגוררו ב"מלאח"- הרובע היהודי העתיק, גם אני ומשפחתי התגוררנו במאלח. גרנו בשכירות בדירה בתוך בניין. המצב הכלכלי שלנו היה טוב. רוב היהודים בקהילה היו שומרי תורה ומצוות. האווירה בבית ובחוץ הייתה אוירה חמה של אחדות וערבות. במיוחד אהבתי את אווירת השבת והחגים. אהבנו לצאת לטבע ולטייל.
אבי יוסף היה איש מכובד, הוא היה רב, מוהל ושוחט בקזבלנקה. וכשהגענו לארץ הוא שימש כמשגיח כשרות. אמי לא עבדה היא הייתה עקרת בית למופת. אהבתי מאוד את האוכל שבישלה, במיוחד כשהייתה מכינה בשר עם בצל ובשר עם עגבניות. היא הייתה בשלנית מעולה ואמא נפלאה, ממש דמות לחיקוי. הייתה לה חכמת חיים מיוחדת, תמיד הקשבתי לעצותיה, ונוכחתי לדעת תמיד שהיא צודקת. אני זוכרת, מעט מאוד את סבתא מצד אבא ואת סבא מצד אמא.
למדתי בבית ספר יהודי, הייתה לי חברת ילדות טובה ושמה ז'קלין שאיתה אני שומרת על קשר עד היום, היא מתגוררת עד היום בצרפת.
יהודי מרוקו נהנו מיחס טוב וסובלני מצידו של מלך מרוקו,חסן השני. וכמו אביו מוחמד החמישי הוא רצה מאוד שיהודי מרוקו יישארו בארצו ולא יעזבו אותה. וכשפרצה מלחמת ששת הימים בשנת 1967 המלך דאג מאוד לביטחונם של היהודים. הוא הציב שוטרים בכל רחוב שגרים בו יהודים כדי לשמור עליהם ועל ביטחונם. אבל האווירה הכללית במדינה הייתה אנטי יהודית,ההמון התחיל להתפרע נגד היהודים. והיו הרבה גילויי אנטישמיות והצקות של מוסלמים נגד היהודים. מרבית מיהודי מרוקו החליטו לאחר מלחמת ששת הימים לעזוב את מרוקו, חלק מהיהודים עלו לארץ ישראל והאחרים לארצות אירופה ובעיקר לצרפת.
אני זוכרת,שהחלום שלי בתור ילדה היה לעלות לארץ ישראל, תמיד חלמתי שאני ציפור הפורשת את כנפיה ובהם אני עפה לארץ ישראל. לאחר מלחמת ששת הימים הוריי החליטו לעשות עלייה, גם בגלל שחלמו על כך שנים רבות וגם בגלל המצב הביטחוני.
אני זוכרת את הדרך שהייתה לא פשוטה וארכה זמן רב. בתחילה נסענו מקזבלנקה לשדה תעופה במרסיי שבדרום צרפת. במרסיי שהינו במחנה העולים כשבועיים, משם הפלגנו באנייה מצרפת לאיטליה, עצרנו באיטליה לשעתיים של הפסקה, ניצלנו את ההפסקה כדי לטייל סביב הנמל ולהנות מהנוף. אחר כך עלינו שוב לאנייה והפלגנו מאיטליה לחיפה, הנסיעה ארכה כשבוע, הפלגנו באנייה "מולדת" . במשך ההפלגה לא הרגשתי טוב, היו לי בחילות ושכבתי במיטה כמעט כל הנסיעה עד שהגענו לנמל חיפה.
זכיתי להגשים את החלום ובשנת 1968 בהיותי בגיל 16 דרכו רגליי על אדמת ארץ ישראל הארץ שכל כך הרבה חלמתי עליה. הגענו לעיר כפר סבא, כי כאן הייתה לנו משפחה שהגיעה לפנינו מספר שנים קודם לכן.
התחביבים שלי היו לאפות וגם לשחק כאילו אני גננת. ב"ה הגשמתי גם את החלום הזה. ובמשך כשלושים שנה עבדתי עם ילדים. שימשתי גננת לילדים בני שנתיים ושלוש ונהנתי מכל רגע ורגע בעבודתי.
העשרה
מאלח: הוא שמו של הרובע היהודי בערי מרוקו, מקביל למושג 'גטו' בקרב עדות אשכנז.
"בשנת 1438 הוקם המלאח הראשון בעיר פאס. מאוחר יותר הוקמו מלאחים נוספים במרקש (1568) ובמקנס (1682). עד המאה ה-19 המלאח נתפש כמאפיין של עיר הבירה, אך לא בהכרח של ערים אחרות. הסולטאן מולאי סלימאן (1792-1822) שינה זאת והפך את המלאח לתופעה נפוצה ברוב ערי מרוקו. הוא היה אחראי לבנייתם של מלאח במספר ערי נמל חשובות – רבאט, מוגדור, סלא ותטואן (בה המלאח היה ידוע בשם הספרדי juder?a, "הרובע היהודי"). בהמשך נבנו מלאח ברוב ערי מרוקו, ואף השכונות היהודיות הנפרדות בכפרים קטנים קיבלו את השם "מלאח". ברבות מהערים הגירוש למלאח משאר חלקי העיר היה כרוך בסבל רב ליהודים". ויקיפדיה.
תשע"ו
מילון
מלאחהוא שמו של הרובע היהודי בערי מרוקו, מקביל למושג 'גטו' בקרב עדות אשכנז. בשנת 1438 הוקם המלאח הראשון בעיר פאס. מאוחר יותר הוקמו מלאחים נוספים במרקש (1568) ובמקנס (1682). עד המאה ה-19 המלאח נתפש כמאפיין של עיר הבירה, אך לא בהכרח של ערים אחרות. הסולטאן מולאי סלימאן (1792-1822) שינה זאת והפך את המלאח לתופעה נפוצה ברוב ערי מרוקו. הוא היה אחראי לבנייתם של מלאח במספר ערי נמל חשובות - רבאט, מוגדור, סלא ותטואן (בה המלאח היה ידוע בשם הספרדי juder?a, "הרובע היהודי"). בהמשך נבנו מלאח ברוב ערי מרוקו, ואף השכונות היהודיות הנפרדות בכפרים קטנים קיבלו את השם "מלאח". ברבות מהערים הגירוש למלאח משאר חלקי העיר היה כרוך בסבל רב ליהודים.
חסאן מלך מרוקו
היה מלך מרוקו בשנים 1961-1999, ובתקופת מלחמת ששת הימים הוא הגן על היהודים במרוקו.
ציטוטים
”בילדותי חלמתי להיות גננת וב"ה הגשמתי חלום זה ובמשך כשלושים שנה עבדתי עם ילדים.“