מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חיפה בתחילת הדרך

סבתא ואני בתמונת פתיחה
להקת משוטטי הכרמל 1965 סבתא באמצע משמאל
תולדותיה של משפחת היידנקרוג

הקדמה

הראיון יתמקד בתולדותיה של משפחת היידנקרוג, סבא וסבתא של סבתא אירית. המשפחה עלתה לארץ ישראל ממוגלניצה, פולין, בשנת 1933 (ימי העליה החמישית) ובנתה את חייה בחיפה. המשפחה כללה את סבא אליעזר בן ציון ואשתו טובה-שרה (ביידיש – יונה), וילדיהם חנוך ואשתו, מאיר, מאשה ופסח (אבא של סבתא אירית). בפולין נשארו והמשיכו את חייהם אלימלך ומשפחתו ושושנה ומשפחתה, שנרצחו בידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השניה. אין לנו מידע על הקורות את משפחת היידנקרוג בחיפה, את קשיי הקליטה בארץ החדשה והחמה, וההתמודדות עם המצב הביטחוני הקשה לאור התנכלויות הערבים. לכן רשמנו את ההיסטוריה של העיר חיפה עד 1945, מתוך הבנה שחיי המשפחה הושפעו מהאירועים ההיסטוריים.

חיפה בתקופת המנדט הבריטי עד סוף מלחמת העולם השנייה שלטונות המנדט הבריטי הפכו את חיפה לבסיסם המרכזי במזרח התיכון. נמל חיפה נחנך באופן רשמי בשנת 1933 לאחר שממשלת המנדט השקיעה רבות בפיתוחו. נמל חיפה שימש מקור פרנסה ליהודים רבים אשר התיישבו בעיר והקימו את הפרוורים הסמוכים לה בשנות ה-30 : קריית מוצקין, קריית ים, קריית ביאליק, קריית בנימין וכפר אתא (לימים, קריית אתא וטבעון וקריית עמל). קו צינור נפט הונח בין עיראק לחיפה והעיר חוברה לרשת מסילות הרכבת באזור המזרח התיכון, שהגיעו עד קהיר, קונסטנטינופול  ודמשק.  עד שנת 1947 מנתה אוכלוסיית העיר כ-130,000 תושבים.

עיקר הגידול באוכלוסייה היהודית בעיר חל עם בוא העליות הרביעית והחמישית, שאנשיהן העדיפו להתיישב בערים הגדולות בארץ ישראל ובהן תל אביב, ירושלים וחיפה. באותם ימים העיר היתה למעשה מפוצלת בין העיר התחתית מזה והדר הכרמל מזה. מרכז העיר היה מאוכלס ברובו בערבים ואילו הדר הכרמל צמחה כגרעין התיישבות עירונית עברי. בין שני הרבעים התקיימו עוינות וצורך הדדי, והוסדרו ביניהם קשרי תחבורה, מסחר ותעסוקה. המחצית הראשונה של שנות השלושים עמדה בסימן תנופת בנייה הולכת וגדלה בחיפה ופריחה כלכלית. תנופה זו נעצרה בתקופת המרד הערבי (1936–1939).

חיפה בתקופת המרד הערבי

מאורעות המרד הערבי (1936–1939) הביאו לבריחת יהודים משכונות מעורבות בעיר התחתית, שעברו להתגורר בהדר הכרמל, במבני ציבור ובמחנות אוהלים. ברחובות חיפה הושלכו פצצות, והישוב היהודי חי בפחד מתמיד מפני הטרור הערבי. מספר מפעלים נסגרו, ויחסי המסחר שהתקיימו בין האוכלוסייה היהודית והערבית פסקו. מאורעות אלה השפיעו על התפתחותו של מרכז עסקים בהדר הכרמל. בשנת 1937 נבנה בית הקרנות ברחוב הרצל, שיועד כולו לעסקים. בשנת 1938 נוסד המרכז הרפואי רמב"ם.

בסוף 1937 נמצא כי היהודים החזיקו כ-44% מן הקרקעות בעיר, לעומת 26% בלבד לערבים. יחד עם מפרץ חיפה היה הרכוש הקרקעי היהודי 64% ואילו הערבי 12% בלבד.

חיפה במלחמת העולם השנייה

במהלך מלחמת העולם השנייה, בשל הפסקת המסחר בים התיכון, נעצרה התפתחות העיר, אולם היא נותרה בעלת חשיבות אסטרטגית רבה עבור המעצמות בשל מתקני זיקוק הנפט שבה.

ארץ ישראל בכלל וחיפה בפרט היוו בסיס חשוב לפעילותם של הכוחות המזוינים של בריטניה בזירה המזרחית של הים התיכון.  חשיבותה של העיר גברה משמעותית עם כיבוש צרפת, שהביא לשליטת צרפת של וישי על סוריה ועל לבנון. בקיץ 1942 נדחקו הבריטים לעומק מצרים, וחיפה הפכה לבסיס העיקרי של הצי הבריטי במזרח הים התיכון. מדינות הציר ראו בבתי הזיקוק של חיפה, בצינור הנפט כירכוכ-חיפה ובנמל יעדים אסטרטגיים חשובים וחיפה הופצצה מהאוויר עשר פעמים על ידי חילות האוויר האיטלקי, הלופטוואפה הגרמני וחיל האוויר הצרפתי. חיפה הייתה העיר הארץ-ישראלית שהופצצה מספר הפעמים הרב ביותר במלחמה. ההפצצות על חיפה גבו את חייהם של כ-88 אנשים ופצעו כ-181 אנשים. הישוב היהודי, שחשש מהתקדמות צבא גרמניה הנאצית בצפון אפריקה, הגה את  "תוכנית הכרמל" (שכונתה גם "מצדה בכרמל") לריכוז הישוב היהודי בארץ ישראל באזור חיפה ועל הכרמל כדי להתגונן מפני הכוחות הגרמניים.

אירוע קשה וטראומטי, שחווה הישוב היהודי, היה סיפור אניית המעפילים פאטריה, שטבעה (1940) בחיפה לאחר שהוצמד לה מטען חבלה. עם האניה טבעו למעלה מ-200 מעפילים. קברי החללים נמצאים בבית הקברות "כפר סמיר" בחיפה.

בתקופה זו גירש השלטון הבריטי את תושביה הטמפלרים של העיר מבתיהם, והם הועברו לבית לחם הגלילית שם הוחזקו במעצר עד שהועברו לגרמניה. בתיהם של הטמפלרים עומדים עד היום במתחם בי"ח רמבם וב"שכונה הגרמנית" (היום שד' בן-גוריון).

הזוית האישית

העבודה היתה קשה מאוד אבל בסוף הצלחנו וסיימנו

מילון

המנדט הבריטי
שלטון של הבריטים בישראל

המרד הערבי
המרד הערבי הוא מרד שהתקיים בחצי האי ערב בשנים 1916–1918, בהנהגתו של השריף חוסיין בן עלי, כנגד האימפריה העות'מאנית.

מעפילים
אנשים שעולים מהגולה

טביעת האוניה פאטריה
אירוע קשה וטראומטי, שחווה הישוב היהודי, היה סיפור אניית המעפילים פאטריה, שטבעה (1940) בחיפה לאחר שהוצמד לה מטען חבלה. עם האניה טבעו למעלה מ-200 מעפילים. קברי החללים נמצאים בבית הקברות "כפר סמיר" בחיפה.

ציטוטים

”חיי המשפחה הושפעו מהאירועים ההיסטוריים. “

הקשר הרב דורי