מאגר סיפורי מורשת

סבתא אילנה נולדה בספטמבר 1953, בצריף שבמעברה של שכונת שביב בהרצליה.

 

הוריה של סבתא הם שלום וברכה לוי, ולה עוד שני אחים, יאיר ומיכאל. תקופת הילדות שלה הייתה "תקופת צנע" אשר התבטאה בחלוקת מזון על פי מספר הנפשות במשפחה; בכל זאת, תקופה זו הייתה שמחה במיוחד. בערבים היו יוצאים השכנים ומתופפים בפחים, רוקדים ושרים. בגיל חמש עברה סבתא ומשפחתה לגור בבית אשר הוריה רכשו בשכונת נווה עמל בהרצליה. שם סבתא נכנסה לגן "שושנה".

 

 

המילה "חינה", זה ראשי תיבות של: ח – חלה: הפרשת חלה, נ- נידה: מקווה טהרה, ה- הדלקת נרות שבת. ערב החינה היה לנשים בלבד. את הכלה הלבישו בתלבושת תימנית מסורתית, נשים היו מתופפות בפח ושרות משירי תימן ורקדו עם הכלה. בסוף הערב התקיים טקס החינה עם ליווי הכלה שנקרא "זאפה". אם הכלה הייתה לשה את החינה ולאחר מכן בני המשפחה היו מברכים את הכלה ומורחים על ידיה את החינה.

 

בעבר חתונה נמשכה שבוע ימים, תחילה "שבת כלה" ובשבת היו מוזמנים שכנים וחברים ל"ג'עלה" (שולחן מלא בכל טוב) עם שירי שבת. במוצאי השבת, החגיגות המשיכו עם שירים ותיפוף על פח. חתונות היו מתקיימות בחצרות בהווי תימני עם אוכל מסורתי. עיקר החתונה היה המוסיקה התימנית, הריקודים ובכלל שמחה. לאחר החתונה הייתה שבת חתן כמיטב המסורת, החתן היה עולה לתורה ובסיום התפילה היו מלווים אותו ב"זאפה".

 

 

כאשר פרצה המלחמה בשנת 1967 ואזעקה נשמעה ברחבי המדינה, סבתא הייתה בבית הספר ותוך מספר דקות אמה הגיעה ולקחה אותה ושני אחיה הביתה. סבא רבא ואח של סבתא, חפרו שוחה ומילאו שקים בחול; שם בתוך השוחה, סבתא ואחיה היו כמה ימים ושמעו הדי הפיצוצים מקלקיליה. הרדיו דלק והם שמעו עדכונים לגבי המלחמה. עם רדת החשכה, הייתה אפלה מוחלטת וסבתא מאוד פחדה.

 

 

בילדותה של סבתא בשנות השישים, היה מרגל בשם 'אלי כהן', אשר ריגל לטובת ישראל בסוריה; משנות החמישים עד שנת 1965 שבה הוא נתפס על ידי הסורים. אלי נלקח בשבי, כעבור זמן מה הוצא להורג בכיכר העיר. לאחר מספר שנים, בשכונה בה התגוררה סבתא הכניסו ספרי תורה על שמו. סבתא מאוד התרגשה ללוות את ספר התורה, הרחוב היה מלא אנשים שבאו ללוות את ספר התורה יחד עם אשתו ובנותיו.

 

עדי: שמחתי שסבתא הצטרפה למסע של הקשר הרב דורי. הכרתי את ילדותה של סבתא מקרוב, ילדות שונה מאוד מילדותי כיום. הסיפורים היו מרתקים וסוחפים. כל אלה, קירבו יותר ביני לבין סבתא.

 

סבתא: הצטרפתי למסע זה בשמחה ומתוך מטרה לשתף ולחוות מחדש את ילדותי עם נכדתי. הכרתי לעדי היסטוריה שלא בהכרח נלמדת  ובשיח היום יומי. מסע זה הוביל לחיבור שונה ומיוחד ביני לבינה. ברצוני להודות ליוזמי הפרוייקט, שבזכותם עברתי חוויה מרתקת אשר שימרה את ההיסטוריה ואת סיפוריי האישיים.

טקס החינה: "חִינָה (או חֶנָה) היא טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. הטקס אומץ גם על ידי חלק מיהודי עדות המזרח. בטקס מורחים חומר אדום-כתום, המופק מעלי צמח החינה (Lawsonia inermis) ‏‏ בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע, וכסימן למזל טוב."

 

אלי כהן: "אלי כהן (נולד ב-6 בדצמבר 1924; הוצא להורג ב-18 במאי 1965) (בן 40) , מרגל ישראלי שפעל בסוריה והוצא להורג לאחר שנתפס. זכור, בישראל ובעולם, כאחד מגדולי המרגלים של ישראל. לוי אשכול, שהיה ראש ממשלת ישראל בעת מלחמת ששת הימים אמר כי "מעשיו של אלי כהן חסכו למדינת ישראל חטיבות רבות של חיילים, והמידע שהביא לפני מלחמת ששת הימים היה מידע שלא יסולא מפז, והביא לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים"‏.

תשע"ה 2015