מאגר סיפורי מורשת

שמי ארנון, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי. סיפורי עוסק באגם החולה וייבושו:

אגם החולה נוצר לפני כמיליון שנים עקב חסימת הירדן באזור גשר הפקק בעקבות רעידת אדמה ולבה, עד שהירדן מצא דרך להמשיך לזרום דרומה ובעקבות זה נוצר האגם. אורך האגם חמישה וחצי ק״מ על ארבעה וחצי ק״מ רוחב. שטח האגם חמישה עשר אלף דונם. מצפונו היה שטח של ביצה וכבול, סך הכל שבעים אלף דונם.

בהיותי בן 9, בשנת 1954 בזמן ייבוש האגם, החליט חברנו פטר מרום (הצלם),  לצלם את בני כיתתי על רקע האגם. לאורך תקופה של כמעט שנה פטר צילם אותנו באגם ובסביבתו. לא שיערתי בנפשי למה הוא מצלם אותנו. מאוחר יותר הבנתי שהצילומים הללו היו למטרת יצירת הספר "הרפתקה באגם". הופתעתי לגלות שאני הכוכב הראשי בסיפור. חוויותיי הזכורות לי מהאגם הם: שיט בסירות הדייג, עזרה בדיג כולל ניקיון רשתות והכנסת הדגים לארגזים, שאותם כיסו בקרח לשם משלוח לשוק.

באגם החולה למדתי לשחות. באחת השבתות שטתי עם הוריי באגם. באחת הנקודות אני זוכר שאמא אמרה לי:"קפוץ למים". קפצתי למים, וכשיצאתי מהמים ראיתי שראשי זב דם.  בנקודה זו מי האגם היו רדודים מאוד ומכוסים צמחיית מים שלא אפשרו לראות את עומק המים.

זיכרון נוסף הוא שבאחת השבתות לקחנו כמה חבר'ה סירת דיג מהמזח כדי לשוט באגם. אחר הצהריים בעקבות רוח מערבית נסחפנו עם הסירה לכיוון מזרח (סוריה). למזלנו הרב אחד מדייגי חולתה עבר באזור וגרר את סירתנו בחזרה לחולתה, (וחטפנו הרבה צעקות).

ייבוש אגם החולה שהחל בשנות ה- 50 לא הורגש אצלי כחוויה טראומטית. אולי בגלל שהייתי קטן מדי כדי להבין את המעשה הזה, ועדיין לא הבנתי כמה המעשה הזה חסר אחריות: להתערב ביצירת הטבע. למרות שאבי והרבה חובבי טבע באותה התקופה טענו שזו טעות, הפרויקט נתפס בעיניהם כמעשה חסר היגיון, ולאורך השנים כולם בארץ יודעים היום שזה היה מעשה נמהר מדי שפגע במאזן האקולוגי.

הזוית האישית

סבא ארנון: נהניתי מאוד בעבודת הקשר הרב דורי המשותפת עם נכדי.ֿ

הנכד מעיין: נהניתי ללמוד על עברו של סבא איתו ביחד.