מאגר סיפורי מורשת

סבתא רבקה משתפת את נכדותיה חיה מוסיה ורחלי בסיפור שנות הילדות שלה.

קוראים לי רבקה בלוי. נקראתי בשם זה על שם האימא של שכנתי, שהייתה ניצולת שואה. לאבי ואמי קראו חיים וולף וצילה רוזנהפט.

נולדתי בשנת 1953 בבאר שבע. אני השנייה במשפחתי, יש לי שני אחים ושתי אחיות. גדלתי בחיפה בצריף ליד החוף. לאחר מכן עברנו לשכונת חליסה בחיפה, שהייתה שכונה ערבית עד למלחמת השחרור. אחד הקרבות הקשים במלחמת העצמאות  התחולל בשכונה, בעקבות המלחמה חלק גדול מתושביה הערבים נטשו את בתיהם וברחו.  הורי קיבלו בשכונה בית אבן שהיה רכוש נטוש. סמוך אלינו היה בית כנסת שבו אבי היה מתפלל.

בצעירותי

אמי הייתה מבשלת על פתילייה או על פרימוס. המנה העיקרית שאכלנו הייתה לחם עם מרק וקטניות. התקלחנו באמבטיה, שאת המים בה חממנו בעזרת פרימוס. כיבסנו בחצר את הבגדים, חיממנו את המים בתוך דוד גדול, הכנסנו לתוך דלי את הבגדים והמים החמים, ערבבנו עם מקל ושפשפנו בידיים את הכתמים שעל הבגד, אחר כך תלינו את הכביסה הרטובה על חבל ארוך שהיה תלוי בין שני עצים.

כשהייתי בכיתה ט' למדתי תפירה. גם כיום אני עוסקת במקצוע זה. התחתנתי בגיל 19 ונולדו לי 12 ילדים בלי עין הרע. כיום, יש לי הרבה נכדים ב"ה, וכולם גרים בארץ. הם מבקרים אצלנו הרבה ואני רווה מהם הרבה נחת.

הזוית האישית

הנכדות חיה מוסיה ורחלי בלוי: נהנינו מהמפגש עם סבתא שלנו וגילינו דברים חדשים שלא ידענו עליה.