מאגר סיפורי מורשת

עליתי לארץ מעיראק-בבל בשנת 1951. אחרי שסיימתי בי "ס תיכון התגייסתי לצבא. עברתי קורס והתחלתי ללמד 70 תלמידות במחזור של 3 שבועות: איך לכתוב מכתב צבאי בשיטה עיוורת, איך להתמצא בפקודות מטכ"ל וגם ת"ס – תרגילי סדר.

עברתי מבחני קצונה אבל לא חתמתי קבע כי באותה שנה נאמר לי שלא ישלמו משכורת. אבי נפטר והתחלתי לעבוד בהנהלת חשבונות, לאחר שעברתי קורס, ועזרתי לאמא לפרנס את המשפחה כולל אחיותי הקטנות. בינתיים אחי הגיע מעיראק לאחר 5 שנים בבית הכלא בצפון עיראק, כי הואשם שהוא ציוני, למרות שלא מצאו בביתו סליק עם נשק. אחי החל לעבוד בבנק מרכנתיל ועזר לפרנס את המשפחה. אחי האמצעי נפטר מהתקף לב בגיל 52. אט-אט כולם נישאו והולידו ילדים. נולדו לי 3 בנים ו-9 נכדים.

רגעי נחת מהמשפחה

טילנו בארץ, בחו"ל וגם עשינו שייט על אוניה. אחד הנכדים שלי השתתף בתחרות דיבייט בחיפה עם תלמידים מכל הארץ וחזר עם שתי מדליות. לאחר מכן טס לאירלנד וחזר עם מדליה כסף. שנה לאחר מכן נסע לתחרות בפראג ושוב חזר עם מדליה כסף. התלמיד הסיני חזר לארצו עם מדליה זהב. נכדי גיא, תכנת 200 שלבים במשחק, בנה סרט אנימציה וסיים עוד משחק של 20 שלבים. שאר הנכדים עוסקים בטכנולוגיה ובענפי ספורט שונים. נכדי הבכור חייל בצה"ל ועוסק בפרויקטים.

בעלי יוסף התמחה בראיית חשבון ופרנס את המשפחה בכבוד. הוא תמיד נהנה לראות את התעודות הטובות של הנכדים ובשמחה גדולה חילק להם מתנות. הילדים והנכדים קיבלו מתנות גם בימי הולדת ובחגים, במיוחד דמי פורים ודמי חנוכה. בגיל 75 בעלי יוסף נפטר ממחלת הסרטן לאחר טיפול של שנתיים. החומר הכימוטרפי הוחלף לחומר ביולוגי שאינו בסל הבריאות ובכל פעם שילמנו 27,000 ₪, אך לצערנו הרב לא הצליחו להציל אותו. כעת שאני לבד, הבנים והנכדים עוזרים לי מאד. כיוון שאנו שומרי מסורת, אנו נפגשים בימי שישי בערב, בערבי חגים ועוד…

היום כגמלאית, אני משתתפת בטיולים מטעם גמלאי גבעתיים, בהרצאות מטעם נעמ"ת, מופעים ב"בית ראשונים", תיאטרון גבעתיים ועוד…מדי פעם אני מטפלת בחמותי בת ה-96 בנוסף לשאר ילדיה.

בטיול האחרון השתתפתי בפסטיבל דרום-אדום. ראיתי כמויות אדירות של כלניות אדומות. קיבלנו הסברים מהמדריך של הקבוצה על הרבה נופים ואתרים. ביקרנו ב"מצפה אסף" לזכרו של אסף, בן 20 שנהרג באסון המסוקים. הוא אהב לנגן. העמידו במצפה 20 חלילים לזיכרו, כמספר שנות חייו. כשיש רוח, החלילים מתנועעים ומנגנים. אכלנו ארוחת צהריים בקיבוץ "אור הנר". קבלנו סיור בשבילי הקיבוץ  על ציורי קיר שציירו אמנים שהגיעו מארגנטינה והעמידו פסלים בכניסה לקיבוץ בנושא שבעת המינים.

הזוית האישית

בתקווה שאוכל להמשיך ולהשתתף באירועים יחד עם המשפחה המורחבת שלי.