מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בארגנטינה, באנטרה ריוס, בתאריך 15.9.1947. גרתי במקום הזה עד גיל 4. אני הילדה הכי קטנה, היו לי שני אחים יותר מבוגרים ממני. לאחותי הגדולה קראו מרגריטה,  והאח האמצעי מריו. השם שלי בספרדית נקרא אליסה, על שמה של סבתא שלי, שנפטרה כמה חודשים קודם.

אחד הזיכרונות שלי היה שלסבא שלי היה בית חרושת לסודה, ואהבתי לצאת ולראות איך ממלאים את הבקבוקים.

בילדותי אהבתי את בית הספר וללמוד בו, אהבתי לרקוד, לקרוא ספרים וללכת לקולנוע. עם משפחתי אהבתי לטייל. היו לי הרבה חברים אבל עכשיו אנחנו לא בקשר כי כל אחד עבר וגר בארץ אחרת או במקום אחר. חגגנו את פסח אצל סבא וסבתא.

בית הספר היסודי שלי היה בסן פדרו דה חוחוי, שבצפון ארגנטינה. המעבר היה מצוין, אני הייתי אחד מהילדים שלא בכו במעבר. כולם בכו כי לא רצו ללכת לבית הספר. אני זוכרת שבבית הספר בהפסקות היו מוכרים אמפנדס, ובחלק האחורי של בית הספר היה מגרש והיינו אוכלים ומשחקים שם קלאס. השיעורים שאהבתי בעיקר היו היסטוריה, מתמטיקה, גאוגרפיה ואנגלית. בית ספר התיכון שלי היה באותה העיר שהיה בית הספר היסודי. המעבר היה חלק ומוצלח. למדתי הנהלת חשבונות. השיעורים שאהבתי היו כלהשיעורים חוץ מכימיה ופיזיקה.

לא הייתה לי בת מצווה. בארגנטינה עושים לבנות מסיבה גדולה בגיל 15. אני גם עשיתי, זה היה באולם אירועים, עם הרבה חברים ומשפחה. הייתה מיני תזמורת ששרה וניגנה לנו שירים לריקודים.

לא הייתי בתנועת נוער. בשעות הפנאי שלי הייתי הולכת ללמוד ריקודים, תפירה, להקליד בספרדית ובאנגלית, הייתי הולכת עם החברות לקולנוע, והייתי לומדת. בארגנטינה למדתי באוניברסיטה בקורדובה, אחרי שסיימתי את התיכון.

עליתי לארץ בשנת 1970, בגיל 24. קראו לי לגיוס אבל שחררו אותי משום שהייתי עולה חדשה וגם בגלל הגיל שלי, ולכן לא הייתי בצבא. עליתי לארץ לבד, כל המשפחה שלי נשארה בארגנטינה ומאוחר יותר גם הם עלו לארץ. עליתי במטוס, דרך הסוכנות היהודית. הקליטה היתה קשה, כי שלחו אותי לקריית שמונה, בשביל ללמוד עברית במרכז קליטה. הייתי שם חודשיים.

אחרי זה נסעתי לאילת, שם היו בני דודים, ומשם סידרו לי להמשיך את מרכז הקליטה בקיבוץ עין השופט, ששם גרתי ולמדתי שנה וחצי. שם, לעומת קריית שמונה שלא התאימה לי, היה מצוין.

אני מתגעגעת למשפחה שנשארה לי, אך ביקרתי אותם כמה פעמים, ואני הולכת לבקר אותם שוב. אני אוהבת את ישראל ולגור בה.

את סבא שלך, אלי, הכרתי בקיבוץ בחן, במסיבת פורים שהוזמנתי על ידי חברים. התחלנו לצאת והתחתנו בחולון באולם אירועים קטן. הזמנו הרבה חברים והיה מאוד יפה. אחר כך גרנו בחולון. לא יצאנו לירח דבש כי לא היה לנו כסף. לפני תקופת הילדים היינו יוצאים לטיולים, מסיבות, וריקודים.

הלידה של אבא שלך הייתה מאוד קשה. אבא היה צריך להישאר בבית חולים כי הוא נולד עם כל מיני סימנים כחולים. הוא היה ילד חמוד ושקט. כהורים צעירים הסתדרנו בסדר. כשאבא שלך היה בן שנה התגרשנו, ומאז אני ואבא שלך גרנו אצל אימי, שהייתה סבתא שלו, בכפר סבא. כשאבא שלך סיים צבא, הלך ללמוד באוניברסיטה, וגר בבאר שבע. מאוחר יותר הוא הכיר את אמא שלך הם התחתנו.

אני גרה היום בכפר סבא. החלום שלי לראות את הנכדות שלי גדלות, בריאות, מצליחות, ולתת להן את כל האהבה שלי.

אני מאחלת לך שתמשיכי להיות כמו עכשיו וכמו שתמיד היית.

הזוית האישית

נהניתי ללמוד דברים רבים על סבתא שלי אשר לא ידעתי ולקחת השראה מההתמודדות עם החיים הלא פשוטים שעליהם מסופר.