מאגר סיפורי מורשת

סבתא רחל אזולאי מספרת לנכדתה זוהר עמוס את סיפורה,

נולדתי בשנת 1951  להוריי לונה ושמואל רואס בספרד בעיר מלגה. מלגה היא עיר נמל, ששוכנת בחבל אנדלוסיה שבדרום ספרד.  מלגה העיר ידועה במלונות הרבים שלה, באתרי הנופש הבולטים ובחופי החול הצהובים.

בשנת  1961, בהיותי בת 10 עליתי עם הוריי לארץ ישראל, והתגוררנו בטבריה.

בשנת 1969 כשהייתי בת 17 עברנו  דירה מטבריה לקריית שמונה, וגרנו בשכונה ובדירה של עמידר. קריית שמונה  היא  העיר הצפונית ביותר השוכנת באצבע הגליל.

בתקופה שעברנו לקריית שמונה  התחילו הפגזות מלבנון על העיר. בשל קרבת הגבול בין ישראל ללבנון,  העיר התחילה לסבול מפיגועי חדירות של מחבלים, שהגיעו מעבר לגבול, וכן מירי טילי קטיושות שהחלו בסוף שנות ה-60. בהתחלה לא  הבנו מה זה, ולכן גם לא פחדנו.  אבל אחרי  תקופה קצרה  המצב התחיל להיות קשה ומפחיד.  בנוסף לאובדן חיי אדם ממעשי החבלה,  חיינו כל הזמן בפחד, היה לנו קושי לשמור על  חי שגרה ועבודה.. העיר ספגה נזקים קשים לרכוש ממעשי החבלה.

במהלך התקופה הקשה הזאת,  הכרתי את בעלי. ובגלל המצב הקשה החלטנו אחרי 3 חודשים להתחתן. וכך, התחתנו, נולדו לנו 4 ילדים. ילדתי אותם בבית יולדות בקריית שמונה.

כאשר  המצב הביטחוני  התחיל להתדרדר עוד יותר, וירי מטחי הקטיושות כמעט שלא פסק, נאלצנו  לילות רבים לקום באמצע הלילה  ולרוץ החוצה למקלט הציבורי,  כי בבית שלנו לא היה מקלט. הגעתי למצב שבגלל הפחד הגדול שלי, הייתי נשארת מלכתחילה לישון בלילה במקלט.

לבסוף, החלטתנו  שהמשפחה שלנו לא יכולה עוד להישאר במצב כזה, בעיר הזאת. עברנו לבאר שבע להתגורר בשכירות, ומשם אחרי שנה עברנו לערד. הילדים גדלו והתרגלו מהר מאד לשינוי ולשקט.

עכשיו ב"ה אנחנו דתיים והילדים שלנו גם חזרו בתשובה. תודה לא-ל ששמר עלינו.

הזוית האישית

זוהר: הסיפור שלך סבתא היה מרתק. מאחלת לך, סבתא, הרבה בריאות ושה' ישמור עליך תמיד.