מאגר סיפורי מורשת

שמי מירי ע"ש סבתא שלי מרים (אמא של אמי) שנספתה בשואה.

נולדתי בשנת ,1952 בחיפה, להוריי, יולי ומרדכי שטיינמץ.

הוריי עלו ארצה מצ'כיה בשנת 1949, לאחר ששרדו את השואה, יחד עם אחי יצחק, שהיה בן חצי שנה. גרנו במושב עין אילה, שבחוף הכרמל. להוריי היה משק בו גידלו פרות ותרנגולות. בילדותי, גרנו בבית בו היו שני חדרים, היה צפוף ונעים.

כשמלאו לי חמש, הוריי הרחיבו את הבית וגרנו בשלושה חדרים, למרות זאת, המשכתי לחלוק עם אחי את החדר.

הוריי עבדו קשה מאוד, קמו מוקדם בבוקר על מנת לחלוב את הפרות. בשנים הראשונות, החליבה היתה ידנית, ולאחר מכן, חלבו במכונת חליבה.

היו לא מעט פעמים, שנאלצו לקום בלילה בימים קרים וגשומים בגלל המלטות של פרות.

בשנות ילדותי, היינו נוסעים עם סוס ועגלה לים טנטורה (חוף דור), היה ממש כייף. לאחר מכן, אבי קנה  טרקטור איתו היינו נוסעים לים.

המשחקים שהיינו משחקים במושב היו משחקי רחוב כגון: מחניים, קלאס, תופסת, גומי, מחבואים. לא היו לנו מחשבים, פלאפונים ולמרות זאת היינו שמחים ומאושרים.

הוריי היו מסורתיים, אבי היה הולך בשבתות וחגים לבית הכנסת. בליל שבת, אמי הייתה מדליקה נרות ואבי היה מקדש. היינו אוכלים מאכלים מסורתיים כגון: מרק עוף ודג ממולא.

במיוחד זכור לי לטובה חג השבועות, כל חברי המושב בתהלוכה הביאו ביכורים על גבי טרקטורים, פירות, ירקות, עגלים ותרנגולות. לאחר מכן, היה מפגש שבו פתחו שולחן עם מאכלי חלב גבינות, פשטידות וקינוחי גבינה.

הוריי אהבו מאוד את הארץ ואת העבודה במשק. למרות הסבל הרב שהם עברו בשואה, האווירה בבית הייתה מאוד חמה, תומכת ואוהבת.

למדתי בבית ספר יסודי ממלכתי דתי בניר – עציון, לשם נסעתי בהסעה עם אוטובוס של המועצה המקומית. למדנו את מקצועות הלימוד הרגילים: עברית, חשבון, גאוגרפיה, תנ"ך, היסטוריה וחינוך גופני.

מאחר ולמדתי בבית ספר דתי, למדנו באופן מורחב תורה ותלמוד. בבית הספר היה חדר אוכל, בו היו לנו גם שיעורי כלכלת בית ושעורי תפירה.

בתיכון, למדתי בחיפה בבית ספר חוגים,אליו הייתי מגיעה כל יום בשני אוטובוסים, בנסיעה שארכה שעה וחצי לכל כיוון.

בבית הספר היתה נהוגה תלבושת אחידה, אותה מאוד אהבתי. למדתי במגמה ביולוגית ומאוד אהבתי את שיעורי הביולוגיה, שכללו שיעורים במעבדה, במיוחד אהבתי לנתח צפרדעים. בשנות העשרה, המוזיקה שהאזנו לה הייתה מוזיקה של קליף ריצארד, אלביס פרסלי, הפלאטרס ופול אנקה.

היינו מקיימים מסיבות בבית התרבות במושב, עם הרבה ריקודים. המוזיקה הושמעה על גבי תקליטים ולאחר מכן, על גבי קסטות. בזמר העברי היינו מאזינים לעופרה חזה ולירדנה ארזי. היו מחנות בין הילדים, מחנה של עופרה חזה ומחנה של ירדנה ארזי.

הקשרים ביו חבר לחברה לא היו פתוחים כמו היום, לא היו מגורים משותפים. הייתה מעורבות פחותה של ההורים והמפגש עם המורים היה רק באסיפות הורים. הבילוי המקובל היה מסיבות בבתים, קולנוע ופגישות עם חברים.

מיד לאחר סיום לימודיי, התחלתי את לימודי הרוקחות באוניברסיטת חיפה, בשילוב עם בית הספר לרוקחות בירושלים.

בשנת 1974, נישאתי, לאחר שהכרתי את בעלי במקום עבודתי ואז עזבתי את בית הוריי. לאחר כשנה נולדה בתי הבכורה אורית, לאחר כשלוש שנים, נולד בני ירון.

בשנת 2000, נישאה בתי אורית לשראל חתני האהוב. חודשיים לאחר מכן, עברו יחדיו לשיקגו בארצות הברית ללימודים. בשנת 2001, נולדה נכדתי הבכורה עמית. לאחר כ-4 שנים, נולדה נכדתי השנייה נועה והבאה בתור האחרונה חביבה, היתה רוני.

בשנת 2006, נישא ירון למורן כלתי האהובה, לאחר כשנה וחצי ב- 2008, נולדה בתם הבכורה דנה, נכדתי הרביעית. במשך השנים, הצטרפו אליה ליה ומיקה, כלומר אני סבתא ברוכת נכדות. כיום, עמית בת 17, נועה בת 13, רוני בת 11, דנה בת 10, ליה בת 7 ומיקה בת 4.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.