מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חיים שגב מהגלות לארץ

אני ונכדי במפגש הראשון של הקשר הרב דורי.
תמונת ילדות, בגיל 12 בערך
סיפור העלייה והתיישבותית בארץ של חיים שגב

קצת על עצמי

קוראים לי חיים שגב, על שם סבא רבא שלי ששמו היה חי, הכינוי בילדותי היה "חואני". נולדתי בשנת 1944 בעיר טריפולי שבלוב, עליתי לישראל בגיל 7 עם משפחתי בשנת 1951. עלינו באנייה בשם "גלילה" שהביאה אותנו לנמל חיפה ומשם למחנה עולים בשם "שער עליה". יש לי  שמונה אחים, חמישה נולדו בלוב וארבעה בישראל. לאשתי קוראים יפה לבית ברקוביץ. התחתנו בשנת 1972 נולדו לנו 3 ילדים ו – 7 נכדים.

ילדותי בלוב

בלוב הייתי בגן ילדים שנקרא "תלמוד תורה" זה היה גן דתי בו היינו אוכלים, מתפללים ומשחקים בחצר. למדנו שם עברית את אותיות ה: א-ב, קראנו בשירה (קמץ אלף-אָ, קמץ בת-בָ….). גרנו בבית שהייתה בו חצר משותפת עם השכנים. בפינת החצר היה בור מים שהיו שואבים ממנו מים באמצעות דלי קשור לחבל. הבית היה ממוקם בשכונת היהודים לא רחוק מן השוק (חרת אל יהוד). אבי היה חייט שתפר חליפות גם לנסיך של לוב. אמי הייתה רוקמת תחרה ועקרת בית.

העלייה ארצה

עם הקמת המדינה בשנת 1948 מצב היהודים בלוב היה בכי רע והיחסים עם השכנים הערבים השתבשו. היהודים חששו מהתנכלויות והפתרון המתבקש היה לעלות לארץ ישראל אליה התפללו וחלמו כל השנים.. עלינו לישראל באנייה בשם "גלילה" יחד עם כל המשפחה, הורים ו – 5 אחים. הגענו לנמל חיפה כי נמל יפו היה קטן מידי לאניות גדולות ונמל אשדוד לא היה קיים באותה עת. באנייה היה מאוד צפוף. יחד עמנו עלו עוד 400 יהודים משפחות שלמות עם ילדים נערים וזקנים שעשו רעש גדול. רבים ישנו על מזרנים שהונחו על הרצפה או על מיטות ברזל בני קומתיים. תנאי התברואה והתזונה באוניה לא היו משובחים אבל הייתה התרוממות רוח ושמחה גדולה על הזכות לעלות ארצה… מנמל חיפה העבירו אותנו למחנה עולים שנקרא שער עלייה. שם גרנו באוהלים במשך מספר ימים עד שהעבירו אותנו למעברת גבים דורות (כיום שדרות) גרנו בצפיפות בצריף עץ במשך כשנתיים עד שעברנו ליפו.. בגלל שידעתי מעט עברית הקפיצו אותי ישר לכיתה ב'.

בית ספר עממי

למדתי בביה"ס חב"ד, שבו היינו צריכים להופיע בבוקר שעה קודם כדי להתפלל תפילת שחרית שמתחילה במילים: "מודה אני לפניך מלך חיי וקיים שהחזרת בי נשמתי…" בסיום ארוחת הבוקר היה צריך לברך ברכת המזון כי כתוב בתורה "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוהיך…" היו כאלה שהתחמקו מברכת המזון ואמרו "ואכלת ושבעת וברחת..". למפונקים החנונים קראו "ילד טוב ירושלים", כי זה היה הכיתוב על הכיפה שלהם, הכריך בהפסקת האוכל היה פרוסת לחם מרוחה בשכבה עבה של מרגרינה ועליה ריבה או סוכר, זה היה…עוגת הקרם של אז.

בית ספר תיכון

למדתי בבית ספר תיכון עירוני ערב א', בת"א, במשך 4 שנים, בחרתי במגמה ספרותית, בגלל המצב הכלכלי באותה תקופה, למדתי לימודי ערב ועבדתי כשליח בעירית ת"א. לבית הספר הייתי מגיע עם אופניים שאיתן עבדתי ביום בשליחויות. כנער צעיר היה לי מאוד קשה משום שהייתי צריך לעבוד ביום וללמוד בערב ולהכין שיעורים בלילה. בתיכון לא היה לי זמן למשחקים ומפגש עם חברים היה רק ביום שבת.

טקס בר מצווה ומשחקי ילדות

חגגו לי בר מצווה בשנת 1957 בבית הכנסת "רבי מאיר בעל הנס" שבשכונה, קראתי בתורה בניגון ספרדי. בסיום הקריאה זרקו עלי סוכריות טופי והילדים נלחמו לאסוף אותן. בשעות הערב הוזמנו קרובי המשפחה לבית והתכבדו במטעמים וממתקים שאמי הכינה. קיבלתי מתנות צנועות כגון: ספרים ושעון יד. בשבת היינו הולכים למגרש כדורגל בשם "בלומפילד" הלכנו 2 ק"מ ברגל כדי להגיע למגרש והיינו מתפלחים מעל הגדר כדי לראות משחק כדורגל, גם לקולנוע היינו מנסים להתפלח או לראות את הסרט דרך חרכים שבקיר, שיחקנו בעיקר כדורגל, ב"גוגואים"(גלעיני משמש) או גולות צבעוניות המשחקים היו עם ילדים בשכונה או עם תלמידים בביה"ס, הבנות שיחקו בקלאס, אני ורוב ילדי השכונה אספנו בולים וחפיסות סיגריות ריקות. ליד השכונה שגרנו בה היה פרדס תפוזים ומעת לעת היינו כילדים "מפלחים" תפוזים, דבר שהיה מרגיז מאוד את בעל הפרדס.

מצרכי מזון בתקופת הצנע

בשנות החמישים היה מחסור גדול במצרכי מזון. בן גוריון שהיה אז ראש הממשלה אמר: "צריך לחיות בצניעות ולהסתפק במועט…" הייתה חלוקה של תלושי מזון בהם אפשר היה לקנות מצרכים במכולת. בפנקס התלושים היה תלוש אחד של שוקולד ששוויו היה יקר מפז. תמורתו אפשר היה לקבל תבנית ביצים. מי שנפשו חשקה בשוקולד ויתר על תבנית ביצים או מצרך אחר. כיוון שאורז לא היה, השתמשו בפתיתים דמויי אורז שנקראו "אורז בן גוריון" שהרעיון היה ביוזמתו. כשהיה מחסור בביצים השתמשו באבקת ביצים. קפה היה מצרך נדיר וכדי להגדיל כמותו ערבבו אותו עם חומוס קלוי, טעמו כמובן היה מזעזע. בגלל המחסור במצרכי מזון וכדי שהאוכל יהיה טעים היו משקיעים זמן רב בבישול ובתיבול. הסיר עם האוכל היה מתבשל זמן רב על פתיליות וטעמו היה משתבח. במשפחתנו המאכל האהוב ביותר היה קוסקוס עם קציצות מפרום, לרוב מאכל זה הוגש בערב שבת. מאכלים טעימים היו שעועית ברוטב עגבניות שלעתים כללה גם עוף וזה היה מעדן…

בימים ההם טלוויזיה לא הייתה בנמצא, האזנו לרדיו שהיה צריך להמתין לו מספר דקות מעת הפעלתו ועד שהתחיל לשדר. ברבות הימים הגענו למדינת שפע והמציאות של הימים ההם הפכה לנוסטלגיה.

גיוס לצבא

בשנת 1963 התגייסתי לצה"ל ושרתתי במשך 3 שנים בחיל התותחנים הייתיבדרגת סמל עברתי קורס מ"כ והייתי מפקד צוות טנק עברתי את מלחמת ששת הימים בסיני הגענו עד לתעלת סואץ. בסיום המלחמה חנינו ליד העיר איסמעיליה. במלחמת יום כיפור שרתתי במילואים במשך ששה חודשים והגעתי עם הגדוד לעיר סואץ זו הייתה מלחמה נוראה שגבתה מחיר יקר.

עבודה

אחרי שהשתחררתי מצהל למדתי לימודי כלכלה ובנקאות ועבדתי במשך 33 שנים בבנק דיסקונט, עברתי שורה של תפקידים מפקיד מט"ח ועד למנהל מחלקת מטבע חוץ.

בניית בית והקמת משפחה

הכרתי את רעייתי יפה בשנת 1971 במועדון סטודנטים שנקרא "בר ברים". התחתנו בשנת 1972 גרנו בבת ים ונולדו לנו שלושה ילדים. בשנת 1992 קניתי מגרש ובניתי עליו את ביתי שבו אני ואשתי מתגוררים בו עד היום ומארחים בו מדי שבת את ילדינו ונכדינו לארוחת צהריים, בביתנו אנו חוגגים ימי הולדת לנכדים.

הזוית האישית

חיים שגב: לסיכום, המפגשים עם הנכד היו מרתקים. השאלות המנחות של התוכנית העלו בי זכרונות וגרמו לי להתרגשות רבה. שמחתי לספר לנכדי את קורות חיי מילדותי בגולה ועד להשתלבותי בחייה של ארצנו. טוב שהדור הצעיר יכיר את מורשתו וידע להוקיר את אבותיו שהקימו ובנו את הארץ למען הדורות הבאים.

עילי: רציתי להודות לך על שהשתתפת בתוכנית "הקשר הרב דורי" ועל שפינית את זמנך החופשי בשביל תוכנית זו. אני למדתי ממך המון, על הילדות שלך, על העלייה שלך, על החיים במדינת ישראל עוד בתקופת הצנע ועוד.. אני לא חושב שהייתי יכול ללמוד את כל זה אילולא השתתפת בתוכנית. זו הייתה הפעם הראשונה שלי בתור מנחה וזה היה כיף. לחקור… ללמוד… לכתוב… הפעם הזאת שכתבנו על ברכת המזון הצחיקה אותי מאוד. לא ידעתי על תלושי המזון, על הדרך בה למדו לכתוב בלוב, על מעברות, על כל המקומות בהם גרת, למדתי להכיר אותך לעומק.

מילון

צנע
אורח חיים חסכני, הסתפקות במועט

ציטוטים

”באנייה היה מאוד צפוף. יחד עמנו עלו עוד 400 ילדים נערים וזקנים שעשו רעש גדול.“

הקשר הרב דורי