מאגר סיפורי מורשת

שולמית "שולה" נולדה בתל אביב (נווה שלום) בשנת 1910, היא הייתה אישה יפה וחכמה. אביה אליהו "פפי" דורף היה חייט מפורסם , ובין לקוחותיו היו עשירי העיר תל אביב. בשל כשרונו הרב שימש אליהו כמעצב ומכין התפאורות של האופרה הישראלית, וכן עבד עבור התיאטראות בארץ ישראל באותה התקופה.

את ילדותה בילתה שולה בתל אביב עם שלושת אחיה ואז עקב המצה הכלכלי והפוליטי הקשה בארץ נסעו בני המשפחה למצרים שם התגוררו בקהיר ואז שבו לתל אביב. את לימודיה השלימה ב"אליאנס" בקהיר ובתל אביב, ולבית הספר בתל אביב נהגה לצעוד מידי בוקר כמעט כשעה.

בנימין ושולמית נישאו בשנת 1931 ועברו להתגורר בבית המשפחה בירושלים, שם גרו בבית גדול מאוד עם משפחות אחיו של בנימין.

לשולה היה קשה מאוד עם גיסותיה החדשות שהיו מבוגרות ממנה והשתלטו על חייה. כשנולד בנם הבכור החליטו בני המשפחה המורחבת לקרוא לו חיים, ואף ביקשו לצרף לשמו את השם גדליה (ע"ש בן משפחה שנפטר).

שולה ניסתה להתנגד אך לשווא, ולבסוף נאותה לקרוא לו חיים. אולם מייד לאחר הלידה החלה לקרוא לו ויקטור "ויקי" ושם זה הפך לשמו הרגיל בפי כל. בשנת 1945 נולדה לבני ושולה ביתם רוזי (סבתא שלי).

שולה שלטה בשפות האנגלית והצרפתית ברמת שפת אם, אך התקשתה מאוד עם הדקדוק בשפה העברית. בשנותיה האחרונות החליטה לשפר את שליטתה בדקדוק העברי ולמדה בשקידה בשעות הערב תוך שהיא נעזרת בבני המשפחה בהכנת השיעורים שלה.

שולה הייתה בשלנית מצוינת, וסגנון הבישול שלה היה המטבח הערבי אותו למדה ממשפחת בעלה בירושלים. בכל יום שישי בערב הייתה מתקיימת ארוחת ערב משפחתית בה התכנסו משפחת בנה חיים ומשפחת ביתה רוזי לאורחת ערב שכללה מעשה ידיה: חומוס, טחינה, בורקסים, סלט ירקות ערבי קצוץ דק-דק (אותו נהג להכין בנימין)  ועוד…

את עיקר זמנה השקיעה בגידול הילדים חיים ורוזי וכן בגידול נכדיה. היא היתה בעלת מרץ רב ותמיד לבושה ומטופחת להפליא.

הזמר ז'וזף אירה דסאן

שולה אהבה להאזין לשירים צרפתיים, והזמר האהוב עליה היה ג'ו דסאן.